| אל אוסטרליה | אודות | פורום | קישורים | | | תעודות סל | |
מאמרים אחרונים של מליה בר - "והחינוך, איפה?" - תסכולה של מורה - עת החלימה - סיפור הבריאה האבוריג´יני לרשימת המאמרים המלאה של מליה בר |
ואהבת לרעך - שירותי הרווחה האוסטרלים מליה בר פניה המכוערות של הבירוקרטיה כאשר אני שומעת את צליל המילים "שירותי הרווחה" או "הביטוח הלאומי", עולה מיד בדמיוני צירופן הנדיר של יצירות המופת (מופת למי בדיוק?) – "התופת" מאת דנטה, ו"המשפט", פרי עטו של קפקא. מבוך אינסופי של מסדרונות אפלים, כוכים עבשים, המלאים באצטבאות עמוסות קלסרים, דפיהם צהבו משנים של חוסר שימוש ומעש. תאי מנזר הדברנים, שבכל אחד ואחד מהם שוכן יצור איום, מצאצאיו של גולום תאב-הבצע, שכל מעיינו, בגלגולו הנוכחי עלי-אדמות, הוא להוכיח את אמינות הפסוק לפיו "יצר האדם רע מנעוריו".
היכן השירותים ואייה הרווחה, למעט אנחת הרווחה הנפלטת מגרוני בעוזבי את הבניין ואת המערכת = המערכה, בעור שיניי, עד לקרב הבא ביני, הזעירה, ובין גוליית הענק והרשע.
נקל, לפיכך, להבין את תדהמתי כאשר גיליתי לראשונה את עולם הפלאות של שירותי הרווחה / הביטוח הלאומי של אוסטרליה – סנטר-לינק (Centrelink), שכשמו כן הוא – מרכז תקשורת ומידע והכוונה נכונה.
אפשר גם אחרת
האנשים שקידמו את פניי בפתח הבניין המואר, הנקי ללא רבב, המקרין פתיחות וקבלת פנים, היו חסרי-הבית והפרנסה האדיבים ביותר בהם פגשתי מעודי. איש לא דחף, קילל או ניסה לעקוף את שכנו לתור. כולם עמדו בנחת ובשקט והמתינו בסבלנות לשעתם. וגם כאשר פלט מישהו בטעות ביטוי מעורפל משהו, בגנות המערכת הקיומית, לווה זה מיד בהתנצלות על השפה הבוטה.
התרווחתי בכורסא הרכה, שהיוותה ניגוד מרענן לספסלי העץ הנוקשים, הדביקים והצפופים מאדם בהם הורגלתי בעבר – כאשר שמעתי את שמי נהגה ברכות בפיה של אישה מחויכת, שהזמינה אותי (בשמי המלא, ולא בנקיבת מספר צורמנית) לשבת מולה ולהבהיר לה מה מביא אותי לכאן היום.
לאחר כמחצית השעה של הקשבה מוחלטת – ללא כל הפרעות, מן הסוג של שיחות טלפון אישיות, פקידים הנכנסים ויוצאים או עלעול עצבני בניירות להגברת רושם ועליונות נציגת המערכת על פניי, האזרחית הקטנה והנחותה, הסבירה לי האישה את הזכויות – לא, אין זו טעות – לא את החובות והמשגים – המגיעות לי, ואת האפשרויות הניצבות בפניי. (עבודה, המשך לימודים, פעילות התנדבותית בשכר וכיו"ב), מנתה בסבלנות אין-קץ את החיובי והמאתגר שבכל אחת מן הדרכים האפשריות, ובנתה יחד איתי (לא עבורי, לא בהתנשאות, אלא בצוותא!) תוכנית פעולה אישית שתאפשר לי לקבל את המרב שלו אני זכאית, בהתאם לחוק.
בהמשך הציגה אותי בפני קצין עניינים רב-תרבותיים (Multi-cultural officer), שפרש בפני תוכנית אישית כלכלית לטווח חמש השנים הבאות (מעין תוכנית חומש אוסטרלית), ולא בזבז רגע נוסף, ומיד התקשר אישית לכל מוסדות החינוך והעבודה אליהם הפנה אותי, קבע עבורי מועדי מפגש עם המנהלים, ושלח אותי בברכה לביתי, במסרו לי את המספר הטלפון הנייד האישי שלו, במידה ואזדקק להסבר ולייעוץ נוסף (כחלק מן השירות כמובן). המחאת הכסף של התשלום הראשון אותו קיבלתי מסנטר-לינק המתינה לי, למחרת עם שחר, בבנק.
בדיעבד, הסתבר לי שלא זכיתי ליחס מיוחד, יוצא-דופן, כפי ששיערתי בנפשי באותו היום. זהו היחס הרגיל והמקובל כלפי מכלול האוכלוסייה הזוכה להיעזר, זמנית ואף לאורך שנים לעיתים, בשירותי הרווחה האוסטרלים בכל רחבי היבשת. ובכך, במהלך שלוש שעות, בצהרי יום גשום במדינת קווינסלנד, אותן ביליתי במשרדי סנטר-לינק, בהנחייתם האדיבה של נציגי החוק, הבנתי, אולי בפעם הראשונה, את יישומם המדויק של דברי רבי עקיבא, הילל הזקן, וישוע הנוצרי גם יחד –
"ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה...והשאר – צא ולמד".
|