יש לי גלידה הכי טובה!

רונית ברס

פתאם קם אדם בבוקר ומחליט שהוא...בא לאוסטרליה!

מה גורם לבני חמישים לקום בוקר אחד ולעשות שינוי? שינוי מלימודים, שרות צבאי, חברים ועבודה. שינוי כזה שחוצה את הים אל הצד השני של העולם, ולנחות באוסטרליה?

בזמן שרוב בני החמישים שוקלים פרישה, יש אנשים מעוררי השראה שמתחילים מחדש. שפה חדשה, תרבות אחרת, עסק חדש. אם נדמה לכם שצריך אומץ כדי לעבור למדינה חדשה כשאתה צעיר ויש לך ויזה ועבודה, דמיינו שוב ותכירו – דינה ודני היימן.

הזדמנות אחרונה לעשות מה שמתחשק

דינה, אחרי 25 שנים של ספרנות בישראל "עבודה שגרתית ומרגשת כאחד" ויציאה מוקדמת לגימלאות. דני, מושבניק במקור ואחרי 30 שנה של עבודה כשכיר ועצמאי "בכיף, ממש בכיף". שניהם קמים יום אחד ועוזבים. "החלטנו לעשות שינוי. הזדמנות אחרונה לעשות מה שמתחשק ולאו דווקא מה שצריך. ואם כבר, אז כבר. "הכי קרוב למושג "גן עדן" בעולם הזה - אוסטרליה" חוץ מזה, שהבן הבכור, רן, כבר היה בבריסביין, קווינסלנד ללימודי התואר הראשון שלו. הם ארזו ונסעו, ככה מהר. באו לראות מקרוב , בדקו והתאהבו.

הנחיתה החברתית היתה רכה, "מושבה גדולה, קיץ כמעט ניצחי. יש כאן אנשים שאכפת להם, שהפכו למשפחה מורחבת שלנו, שעשו את הקליטה שלנו לקלה ונעימה" סידורי ההגירה קצת יותר מורכבים, שכן, אוסטרליה מחפשת צעירים מהגרים ולא עושה מבחני קבלה לצעירים ברוח.

דני מקים חברה לשווק ציוד חילוץ והצלה ודינה מחפשת משהו יצירתי שישלב עבודה עם אנשים ומכיוון שחם בבריסביין רוב השנה - הכי טבעי, גלידה. לפני שנה בדיוק נולדה בבריסביין "גלידת SHLIX" בלב מרכז הבילויים השוקק בעיר – Fortitude Valley, או בשמו הנפוץ יותר – The Valley. "סבתי, שאני קרויה על שמה, ייצרה גלידה בפולין לפני 65 שנה. זה כנראה בדם". ואנחנו, הבריסבנאים, מודים עד היום לסבתא של דינה.

ההחלטה להקים "ג'לטריה" השתרעה לאורך תקופה ארוכה, בה נרתמה המשפחה כולה למבצע. רן, הבכור בן ה 28, ניר בן ה-25 שהגיע מישראל ומתן בן ה-19 שהגיע עם ההורים, היו ועדיין, שותפים מלאים. אחרי ברורים, מחקר והמון המון טעימות של גלידה ברחבי אוסטרליה, לדני ודינה לא היה ספק שהם הולכים על "הכי טובה ומשובחה" כיאה לגישה שלהם לחיים. "אין קיצורי דרך. הפירות, האגוזים, החלב, הסוכר – כולם מהאיכות הטובה ביותר. המצרכים ברמה הגבוהה ביותר, מיובאים ברובם מאיטליה, 'האמא' של

תורת הגלידה" אומר דני. (בתמונה המופיעה מטה - ממבחר הטעמים של "שליקס")

מוכרים חוויה

הג'לטריה, באיזור הבילויים הפורה עד מאד של בריסביין, פתוחה בשעות לא שגרתיות. בימי השבוע עד חצות ובסופי שבוע עד לפנות בוקר. האווירה בגלידריה ידידותית, מזמינה ומארחת אומנים צעירים המבטאים את כשרונם (בתמונה משמאל) על הקירות. פעם בכמה חודשים מסיידים את הקירות ומתחילים מחדש. הוויה שמתאימה לסלוגן של דני ודינה, לפיו הם "מוכרים חוויה".

ואם מדברים על חוויה, אז הטעמים של "שליקס" הם לא רגילים, בדיוק כמו הבעלים שלהם. החיוך על פני האנשים מתרחב רק מלקרא את שמות הטעמים. יש שם מגוון של כ - 50 טעמים שעשויים כולם ממצרכים טריים, טבעיים, ללא חומרי טעם, צבע וריח, ללא ג'לטין וללא גלוטן. יש טעמים מיוחדים כמו: פינהקולדה, שומשום שחור או חלווה. ההפתעות הגדולות הן השרבטים, שהם כל כך קרמיים במרקם עד שאפשר להישבע שהם עשויים משמנת. דינה מקפידה ואומרת "הסורבה שלנו הוא 0% שומן". אפילו השוקולד והוניל הם לא מהעולם הזה.

הטעמים הפופולרים משתנים משבוע לשבוע כדי לאפשר חוויה קולינרית ומגוונת. ואם אתם כבר מזילים ריר, אז לידיעתכם ההצלחות הגדולות ביותר הם הפררו רושה, הבננה, השוקולד המריר, מרס, עוגיות ושמנת, לימון ופסיפלורה. אכלתם פעם גלידה בטעם תפוז דם?

הרבה מן המבקרים הם אורחים קבועים, שמתעכבים לספוג את האווירה ולספר חוויות גלידה מכל העולם. יש שנוסעים באופן קבוע למעלה מחצי שעה, רק כדי להתענג על החוויה ולהצטייד בגלידה במיכלים, לקחת הביתה.

מאז שנפתחה הג'לטריה עובדת משפחת היימן כולה בשעות לא שגרתיות, כדי לאפשר לטועמים את החוויה הזאת. כששאלתי את דני ודינה האם העבודה הזאת סביב השעון בשנה האחרונה היתה שווה את זה, מראים לי שניהם בגאווה את הפרס בו זכתה "Shlix Gelato" בחודש שעבר - העסק החדש הנבחר לשנת 2007. פרס על עבודה רצינית, התמדה, מוצרים מעולים, אוירה נפלאה ושירות מעולה. דינה אומרת שקשה למצא מקום לפרס על קירות הגראפיטי. ואנחנו, כאן בבריסביין, קיבלנו פרס גדול עוד יותר. "הגלידה הכי טובה ומשובח" היא משלנו.

פורסם ב-

(גליון 20, 2008) - לחצו כאן לנקודות חלוקה או למנויים