יש לי גלידה הכי טובה!

מה גורם לבני חמישים לקום בוקר אחד ולעשות שינוי? שינוי מלימודים, שרות צבאי, חברים ועבודה. שינוי כזה שחוצה את הים אל הצד השני של העולם, ולנחות באוסטרליה?

בזמן שרוב בני החמישים שוקלים פרישה, יש אנשים מעוררי השראה שמתחילים מחדש. שפה חדשה, תרבות אחרת, עסק חדש. אם נדמה לכם שצריך אומץ כדי לעבור למדינה חדשה כשאתה צעיר ויש לך ויזה ועבודה, דמיינו שוב ותכירו – דינה ודני היימן.

דינה, אחרי 25 שנים של ספרנות בישראל "עבודה שגרתית ומרגשת כאחד" ויציאה מוקדמת לגימלאות. דני, מושבניק במקור ואחרי 30 שנה של עבודה כשכיר ועצמאי "בכיף, ממש בכיף". שניהם קמים יום אחד ועוזבים. "החלטנו לעשות שינוי. הזדמנות אחרונה לעשות מה שמתחשק ולאו דווקא מה שצריך. ואם כבר, אז כבר. "הכי קרוב למושג "גן עדן" בעולם הזה - אוסטרליה" חוץ מזה, שהבן הבכור, רן, כבר היה בבריסביין, קווינסלנד ללימודי התואר הראשון שלו. הם ארזו ונסעו, ככה מהר. באו לראות מקרוב , בדקו והתאהבו.

הנחיתה החברתית היתה רכה, "מושבה גדולה, קיץ כמעט ניצחי. יש כאן אנשים שאכפת להם, שהפכו למשפחה מורחבת שלנו, שעשו את הקליטה שלנו לקלה ונעימה" סידורי ההגירה קצת יותר מורכבים, שכן, אוסטרליה מחפשת צעירים מהגרים ולא עושה מבחני קבלה לצעירים ברוח.

                                                    

הג'לטריה, באיזור הבילויים הפורה עד מאד של בריסביין, פתוחה בשעות לא שגרתיות. בימי השבוע עד חצות ובסופי שבוע עד לפנות בוקר. האווירה בגלידריה ידידותית, מזמינה ומארחת אומנים צעירים המבטאים את כשרונם (בתמונה משמאל) על הקירות. פעם בכמה חודשים מסיידים את הקירות ומתחילים מחדש. הוויה שמתאימה לסלוגן של דני ודינה, לפיו הם "מוכרים חוויה".

פורסם ב-  (גליון 20, 2008) - לחצו כאן לנקודות חלוקה או למנויים