שגרירים של שלום

אילנה מיעלם ומוטאסים אבו אל-האווה, בוגרי מכון הערבה ללימוד הסביבה, ביקרו כאן בחודש יוני, ולי היה העונג להיפגש איתם. מכון הערבה ללימודי הסביבה הוקם בקיבוץ קטורה שבערבה, בשנת 1996, במטרה להצמיח מתוכו בעלי מקצוע שיקחו חלק מרכזי בפתרון בעיות איכות הסביבה של המזרח התיכון, וכל זאת בדרכים חדשניות, מלוות בתקשורת ומסרים של שלום. בראיה לטווח רחוק, מקווים במכון כי אותם בעלי מקצוע יהפכו עם השנים להיות מנהיגים הנושאים ומפיצים באזור את המסר – "הטבע אינו יודע גבולות".

המכון מקפיד על איזון במספר ומגוון הסטודנטים הפוקדים את שעריו, אם מישראל ואם מחוצה לה. החלוקה היא לשלושה גושים עיקריים : שליש מן הסטודנטים הם ישראלים יהודים, שליש ערבים (ישראלים / פלשתינאים / ירדנים / מצרים / טוניסאים) ושליש משאר מדינות העולם. תכנית הלימודים אורכת בין 4 חודשים עד שנתיים, ומוכרת ע"י אוניברסיטת בן-גוריון שבנגב.

יחודיותו של המכון היא בדגם שפותח ונלמד בין כתליו – מודל של שיתוף פעולה בין העמים השכנים, ככלי לבניית שלום. את הדגם, לדברי הוגיו, ניתן ליישם גם בשאר העולם, ככלי לפתרון עימותים בין עמים אחרים. ההתמודדות עם בעיות סביבתיות, המשותפות לשני הצדדים בעימות (במקרה שלנו – ישראל ושכנותיה), משמשת מנוף לחיבור בין העמים, ולפעולה משותפת לקראת דו-קיום. אחד מחוגי החובה הוא חוג הנוגע בבעיות הרגישות של האזור, כאשר המנחה מכריח את המשתתפים להתעמת עם הרגשות והקשיים שהם חווים, ובסופו של דבר לבוא לידי פתרון, שהרי הם גרים יחד, לומדים יחד וחיים יחד – כך שלשני הצדדים אין לאן לברוח.

המכון הכשיר עד היום כ-500 בוגרים – שליחים ושגרירים, חלקם כבר השתלבו בתפקידי הנהגה במשרד לאיכות הסביבה, בירושלים ובעזה. למרות מכשולים כגון היעדר תקציבים, נראה כי בוגרי המכון מצליחים במקום בו נכשלו אחרים: לגייס תמיכה, ולהניע ולקדם פרויקטים לטובת הסביבה והקהילה. אילנה ומוטאסים מנו מספר דוגמאות להישגיהם של בוגרי המכון : בוגר שהקים ארגון ירוק בסחנין, בוגרת מירדן שהיתה לסטודנטית הירדנית הראשונה לקבל תואר מאוניברסיטת בן-גוריון, ועוד. מניסיונם של אילנה ומוטאסים, התיחסותם של גופים מדיניים וממשלתיים לפעילים יוצאי המכון היא חיובית. מה שבולט בכל הפרויקטים של המכון, הוא אותו החיבור שבין סביבה וחברה. היסוד החברתי הוא בלתי-נפרד, ןמאפשר ליצור ערוצי תקשורת ושיתוף פעולה.

אחת היוזמות לגיוס כספים לטובת המכון, היא מסע האופניים "רכיבת חזון ישראל", מירושלים עד אילת. המסע נערך פעמיים בשנה (מאי ונובמבר) ועובר דרך קיבוץ קטורה ודרך המכון עצמו, כאשר לרוכבים ניתנת הזדמנות לעצור, להכיר את הסטודנטים, ולהתוודע אל עבודתם החשובה במכון. עורך הדין דוד פרימן, המשתתף זו השנה השלישית ב"רכיבת חזון ישראל", מזמין את כולם לקחת חלק במסע, או לתרום באופן אחר למען המכון. פרטים נוספים ניתן למצוא כאן.

מוטאסים, פלשתינאי ממזרח ירושלים, סיפר על השינויים שחלו בהשקפת עולמו בעקבות הגעתו למכון הערבה, ואיך עם סיום לימודיו החל לעבוד כמרכז פרויקט סביבה ומים ב"ישראל פלשתין – מרכז למידה ואינפורמציה", הארגון היחיד המוכר הן בישראל והן בפלשתין. במסגרת עבודתו זו, הצליח מוטאסים לממש בהצלחה את פרויקט הגינות בבתי-הספר במזרח ירושלים, ובשיתוף עם החברה להגנת הטבע, גם בצד הישראלי.

אילנה, ציונית שבאה מרקע שונה לחלוטין מזה של מוטאסים, חלמה על חקר דולפינים, ובסופו של דבר מצאה את עצמה מקימה פרויקט למען הבדואים בנגב, ופועלת לקידום מתקני יצור ביו-גז, ממרכזי אשפה אורגנית של קהילות הבדואים ועדריהם. במסגרת פעילותה קשרה אילנה קשרים עם חוקר מירדן, ואף הגישה בקשה למימון הפרויקט.

בביקורם כאן הופיעו השניים בכנס איכות הסביבה בבירון ביי, שם סיפרו לבאי הכנס על פעילות המכון, ובעיקר על דגם הפעולה המיוחד, וזאת על מנת להגביר את המודעות בקרב באי הכנס באשר לבעיות האזור ממנו הגיעו, ואולי אף לגייס, מתוכם ודרכם, סטודנטים חדשים. ההרצאות אפשרו לבאי הכנס לשמוע, מפי אילנה ומוטאסים, על החוויה האישית שלהם מהלימודים במכון, בצירוף דוגמאות חיוביות, ייחודיות, נוגעות ללב ואמיצות, מה שהפיח במאזינים תקווה לעתיד טוב יותר.

בעת הביקור נחשפו גם השניים לקהילה האבוריג'ינית, ולהיסטוריה המלווה את המתיישבים האוסטרלים והאבוריג'ינים. לדבריהם, טמון פוטנציאל אדיר בישום הדגם הייחודי של מכון הערבה במקום דוגמת אוסטרליה, כאן הוא עשוי לשמש ככלי גישור בין המתישבים לילידי היבשת, וכי בעת ביקורם בכנס אכן נרשמה התעניינות בדגם לפיו עובד מכון הערבה.

אחד הדברים שנשארו עימי אחרי הביקור יותר מכל נלקח מדבריו של מוטאסים – כי אנו, בישראל, פלשתין וברחבי העולם כולו, נלחמים פעמים רבות בשמה של האדמה הקדושה, אך באותו הזמן ממש מזהמים ומשחיתים אותה. רק באמצעות שיתוף פעולה בין פעילים, דוגמת צמד הדוברים הללו, ניתן להשיג את השינוי ולהגשים את החזון של שני הצדדים. ע"פ אמונת האבוריג'ינים, ואף על פי תורת משה, האדמה, הארץ, היא זו שנותנת את החוק, את התורה, ועלינו להיות קשובים לה ולעבוד אותה.

---

פורסם ב-  (גליון 24, אוגוסט-ספטמבר 2008) - לחצו כאן לנקודות חלוקה או למנויים