חדשות יומיות, כתבות ומאמרים מאוסטרליה
  אל אוסטרליה | אודות  | פורום | קישורים  |  |  | תעודות סל |

ביתי הוא מבצרי - האמנם?

עו"ד רונן עצמון



תחשבו על זה :
 
שעת לילה מאוחרת, אתם יושבים בבית, צופים בסרט, ולפתע פתאום –

 

1)      נשמע רעש בחלק האחורי של הבית. אתם מזהים דמות חשודה בחצר הבית, לוקחים את מחבט הקריקט, ויוצאים לחצר, לגרש את הפולש. בעת המריבה הפולש הבין עם מי יש לו עסק, והוא רץ בכדי להתחמק. בעת שניסיתם למנוע ממנו להתחמק, רדפתם אחריו לחצר הקדמית, פרצה מריבה, חבטתם בו, וכרגע הוא מחוסר הכרה ונשקפת סכנה לחייו.

 

2)      נשמע רעש בחלק האחורי של הבית. אתם מזהים דמות חשודה בחצר הבית, לוקחים את מחבט הקריקט ויוצאים לחצר, לגרש את הפולש. בעת המריבה הפורץ הבין עם מי יש לו עסק, והוא רץ בכדי להתחמק. בעת שניסיתם למנוע ממנו להתחמק, רדפתם אחריו לחצר הקדמית, פרצה מריבה, חבטתם בו, וכרגע הוא מחוסר הכרה ונשקפת סכנה לחייו.

 

3)      נשמע רעש ליד חדר הילדים. בבדיקה אתם מזהים דמות חשודה באזור חדר הילדים, לוקחים את מחבט הקריקט וניגשים לגרש את הפולש. בעת המריבה חבטתם בפולש, והוא נפטר מפצעיו.

 

המכנה המשותף לכל המצבים הוא שהפולש פלש לביתכם – מבצרכם. זכותכם להגן על ביתכם ורכושכם, כפי שתיארנו לנכון.
 
הגיוני? כן. נכון משפטית? לא.

 


 
"דוקטרינת המבצר"
 
בכל אחד מן המצבים אתם תטענו ל"הגנה עצמית" כהצדקה לפציעת הפולש. אבל החוק בוחן את העובדות מזויות שונות. השאלה העיקרית היא – האם נשקפה סכנה לחייכם, או לאדם אחר, והאם התגובה שלכם הייתה פרופורציונאלית לסכנה שנשקפה לכם?

 

בארצות-הברית, יותר ויותר סמכויות שיפוטיות מאמצות את חוק "דוקטרינת המבצר". החוק נובע מן הביטוי האנגלי "ביתו של אדם מבצרו", ומקנה זכות שימוש בכוח, ובכלל זה בכוח הגורם לפציעה ואפילו למוות, בנסיבות בהן מרגיש אדם מותקף במקום בו יש לו זכות להיות. זה כולל בביתו, בפארק, במרכז הקניות וכו'. החוק אומר שאם אתה מותקף במקום בו זכותך להיות, אזי לא חלה עליך חובת נסיגה. ואם עקב הגנה עצמית נפצע התוקף או נהרג, טענת ההגנה העצמית תהווה הגנה שלמה כנגד כל אישום.

 

בארצות-הברית קבעו סמכויות שיפוטיות מסוימות כי אדם, שמעשיו מוצדקים תחת החוק, לא רק שיקבל את הגנת החוק הפלילי, אלא יקבל אף חסינות אזרחית מפני תביעת פיצויים ממשפחת ההרוג. בפלורידה, אדם שפורץ למקום כגון ביתם של אחרים או רכב, מוגדר על-פי החוק כאדם בעל כוונות אלימות, ולפי כך מוצדק להשתמש בכוח, ואף באלימות, כהגנה עצמית.

 


 
ובאוסטרליה ?
 
באוסטרליה המצב שונה. לעיתים נדירות יקבל החוק, התביעה ובתי-המשפט, טענת הגנה עצמית שגרמה מוות או פציעה אנושה לפולש, כשמדובר בהגנה על רכוש ותו לא, אלא אם כן נשקפה סכנה לבעל הבית או לאדם אחר.

 

בדוגמא הראשונה שנתנו, יש סיכוי גדול שהמשטרה תטען שהכוח בו נקטנו כנגד הפולש לא היה פרופורציונאלי לסכנה אותה היווה זה האחרון. אי לכך, קיימת סכנה שיוגש נגדנו כתב אישום על גרימת פציעה.

 

בדוגמא השניה, אם תוכיח המשטרה שהפולש היה בנסיגה, אזי טענת ההגנה העצמית היא בעייתית, ויש סיכוי שתידחה על-ידי בית-המשפט על-סמך הטיעון לפיו כשאין איום, לא צריך הגנה. אם ההגנה נדחית, למרות שהפורץ פרץ לביתנו, אנו נהיה אלה שזקוקים להגנה משפטית.

 

בדוגמא השלישית, בגלל שחששנו (באופן אמיתי וממשי, לא בדוי) לחיי הילדים, זכותנו להשתמש בכוח אותו אנו רואים לנכון, בכדי לנטרל את הסכמה. אם עקב השימוש בכוח לנטרול הסכנה נפצע או נהרג הפורץ, עדיין תגובתנו תוצדק בחוק.

 


 
מתי מדובר בהגנה עצמית ?
 
טענת ההגנה העצמית, כהצדקה לאישום כלשהו, היא טענה מסובכת שלא ניתן להסבירה כאן. ישנם הרבה נתונים שנלקחים בחשבון כאשר המשטרה, התביעה ובתי-המשפט שוקלים באם לקבל את הטענה.

 

חוק אצבע – בהגנת חיי אדם, שימוש בכוח, ואף באלימות, מותר. בהגנת רכוש, כאשר לא נשקפת סכנה לחיי אדם, השימוש בכוח יחסי מותר, אך השימוש בכוח רב, או אלימות, אסור. בתנאים כאלה, כאשר לא נשקפת סכנה לחיי אדם, יש להימנע מעימות, לנטרל את הפורץ במידת האפשר, ולהתקשר למשטרה.
 


פורסם ב-  (גליון 24, אוגוסט-ספטמבר 2008) - לחצו כאן לנקודות חלוקה או למנויים



אל אוסטרליה -אודות - -פורום -פורקס