האפולוגטיקה של האש

האסון

בעוד בישראל עסוקים (בתקשורת בעיקר) בלהרכיב ולפרק קואליציות ממרק המפלגות החדש בכנסת, באוסטרליה עדיין מלקקים את פצעי שריפות הענק של השבוע החולף (בתמונה משמאל).

מניין ההרוגים הרשמי עומד כעת על 181 אבל החשש הוא שישנן לפחות עוד 100 נעדרים וגופות שלא נתגלו או שאינן ברות זיהוי. באופן המזכיר לעיתים את ישראל של פעם, זו הסולידרית, אזרחי המדינה-יבשת השלווה התגייסו באורח מעורר כבוד לטובת אלפי חבריהם שאיבדו את רכושם, בתיהם ולעיתים אף קרוביהם במאכלת האש. ברדיו התרמות שאספו מיליוני דולרים ל"צלב האדום" וגם בסופרמרקטים יערך יום קניות, שכל הרווחים ממנו יופנו לקרן לטובת הנפגעים. הדגל הורד לחצי התורן, בבתי הספר בתוך מלבורן העיר קולטים בקרוואנים תלמידים ממוסדות חינוך שהפכו לאפר ואבק.

ברקע עולות שאלות של דת ואמונה. אנשי דת נוצריים נדרשו בימים האחרונים לשאלה הקשה, המוכרת לנו מספרי הלימוד על השואה – מדוע אלוהים הבעיר את העצים וגרם למותם של רבים כל כך, ילדים, נשים וגברים מאמינים בתוכם?. יצוין, כי מסיבות "טכניות" - לא היו יהודים באזורים שנפגעו - נחסכה השאלה מהרבנים היהודיים לפי שעה. חלק מהתשובות שמציגים הכמרים הנוצריים מעוררות פליאה אם לא זעם. לפחות במקרה אחד, האשים האב דני נאליה את כי האחראי לאש הגיהינום הוא החוק המאפשר הפלות שעבר באחרונה במדינת ויקטוריה ("מדינת רוצחי התינוקות", כהגדרתו). בחלומו של הכומר הנאור לאחר שהחוק התקבל, אש בערה ברחמיהן של נשים, והאל הטוב הסיר את חסותו מהמדינה.

חכם דת נוצרי אחר, שהתראיין ברדיו "אור" לנוצרי המאמין, חמק מתשובה ישירה לשאלת אחריות האלוהים. במקום זאת, הוא חזר והדגיש כי אלוהים הוא טוב, הוא אינו קשור להצתות ורק מציע חמלה לקורבנות. אבל, פטור בלא כלום אי אפשר. אז לקינוח, הוא האשים את "ארגוני הירוקים הקיצוניים", שהתנגדו בשנים האחרונות לשריפות יער מבוקרות, שהיו לדברי החכמ-ישו התורן, יכולות להקטין את מימדי האסון. אחרים, בקצוות הסהרוריים יותר של הדת, קושרים בין השריפות הגדולות לנבואות ה"גוג ומגוג" וקץ העולם, כפי שעשו זאת גם לאחר אירועים כמו ה-11 בספטמבר או הצונאמי.

היסטורית, אלוהים שב ועולה בויכוחים סביב אסונות טבע וסוגיות של אקולוגיה. כך היה גם בישראל, למשל, עת האשים פעם רב מסוים את "אוכלי השפנים" בקיבוצים באחריות למותם של חיילים. עוד דוגמאות רבות מספור יש אצל המוסלמים, הנוהגים לתלות את הסיבה לאסונות שונים ב"חוסר צניעות" או "חוסר אמונה".

אינני תיאולוג ואינני מתיימר להבין די בסוגיות של התפלפלות בסיבה ומסובב, אשמה וחמלה. אומר רק זאת – הניחו לאלוהים בצד ובעת ההיא החכם באדם יידום. למאמינים בו, הכוח העליון האלוהי יכול לספק נחמה ראויה וכל כך נחוצה כעת. לאלו שאינם, הרי שממילא לא ייתרמו מהדיון סביב שאלת מעורבותו באסונות הטבע.