חדשות יומיות, כתבות ומאמרים מאוסטרליה
  אל אוסטרליה | אודות  | פורום | קישורים  |  |  |

המשפט כמשקף ערכים חברתיים

בועז בן-ימי



משפט החברה אמור לשקף את ערכיה, אולם כשאנו עוברים ממדינה מערבית אחת לאחרת, הציפיה הטבעית שלנו היא שהמשפט יהיה זהה. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשיטות המשפט האוסטרלית והישראלית, ששתיהן מקורן במשפט הבריטי. ואכן, כך הדבר מבחינת ערכי המשפט היסודיים. אולם, מדי פעם בפעם, ביחוד בפסיקת בתי המשפט, באים לידי ביטוי ערכים חברתיים שונים, שאם אין אנו מודעים להם מלכתחילה הם עלולים להכשיל או לבטל פעולות משפטיות שהצדדים קיוו להסתמך עליהן.

 

כך למשל, פעולה נפוצה ומקובלת בדיני חוזים בישראל כגון יישום סעיף פיצויים עונשיים במקרה של הפרת חוזה, עלולה להיות בלתי-אכיפה באוסטרליה. סעיף פיצויים עונשיים בחוזה הוא סעיף שרבים מכם נתקלתם בו ודאי במהלך חייכם בישראל, בדרך כלל בהקשר של חוזי שכירות נכס או מכירתו. סעיף כזה קובע שצד המפר את החוזה ישלם לצד שכנגד פיצויים בסך כלשהו, המוסכם מראש, ושלצד המפר אין זכות לטעון כנגד פיצויים אלה. במקרה של הפרת חוזה שבו מופיע תנאי שכזה, למעט במצבים בהם נחתם החוזה בתנאי כפייה או עושק או אם הפיצויים הם בלתי סבירים, הרי שבישראל הסעיף יהיה אכיף ובית המשפט לא יתערב לביטולו. ההנחה המובילה בישראל היא ששני צדדים כשירים החותמים על חוזה מרצון עושים זאת משיקולים פרטיים ומודעים לסכנות הטמונות במקרה של הפרה. טענת אחד הצדדים כי סעיף שכזה אינו הוגן לא תזכה אותו בסעד כלשהו, והמשפט הראשון שיאמר לו השופט יהיה – "אז למה חתמת?", ובלשון העם, "זבש"ך".
 
באוסטרליה, לעומת זאת, סעיף פיצויים שבית המשפט יפרש כסעיף עונשי אינו אכיף. אמנם, לצד הנפגע מן ההפרה יש כמובן לזכות לתבוע מן הצד המפר את הנזקים שנגרמו כתוצאה מן ההפרה, אך לא להעניש ולא לקבל פיצויים עונשיים. לכן, אפילו נחתם החוזה ע"י אנשים כשירים, ללא כל לחץ או כפיה ומתוך בחירה, עדיין במקרה של הפרה יוכל הצד המפר לעתור לבית המשפט לביטול סעיף הפיצוי העונשי. הסיבה לכך היא שביסוד התפיסה החברתית האוסטרלית עומד הרעיון שלאף צד אין זכות להעניש את הצד האחר, ושהענשה שכזו אינה מצפונית (Unconsciouable).
 
החברה האוסטרלית מתבססת יותר על הנחת היסוד של הגינות בין הצדדים, וההקפדה על ההגינות מושרשת גם במשפט האוסטרלי. מאותה הסיבה דיני הצדק (Equity) משמעותיים הרבה יותר באוסטרליה, וניתן למצוא סעיפי "חוסר הגינות" גם בחוקים הכתובים.

זהירות יתרה נדרשת בניסוח הסכמי פשרה, בין אם בעקבות תביעת משפטית ובין אם לאו. פעמים רבות מסכימים צדדים לפשרה לקבל סכום הנמוך מן החוב האמיתי, בכפוף לכך שבמקרה והצד השני לא יקיים את החוזה ככתבו וכלשונו הוא ישלם סכום גבוה יותר. גם אם הסכום הגבוה יותר המשולם במקרה הפרה היה באמת החוב המקורי, ולא הייתה שום כוונה לכלול בו מרכיב "עונש", הרי שאם החוזה לא נוסח כראוי ועולה ממנו כי תשלום "מלוא החוב" הוא פיצוי עונשי בגין הפרה, יהיה הסעיף בטל והצד הנפגע יוכל לאכוף רק את סכום הפשרה המקורי, ללא הסכום הנוסף. 
 
בקצרה ולסיכום, מעבר לכך שיש להצטייד בייעוץ המשפטי המתאים טרם חתימת כל חוזה, כדאי להיזהר שבעתיים כאשר מנסחים מסמכים משפטיים באוסטרליה (גם אם אלה מנוסחים בעברית), על בסיס ניסיון העבר מישראל.


(פורסם ב-Eתון, העיתון האוסטרלי הישראלי - לחצו כאן לנקודות חלוקה או למנויים)



תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

אל אוסטרליה -אודות - -פורום -פורקס -יחסי ציבור