חדשות יומיות, כתבות ומאמרים מאוסטרליה
  אל אוסטרליה | אודות  | פורום | קישורים  |  |  |

פני האיסלם בתקשורת האוסטרלית

זיו מגן



 
הפער שבין מזרח ומערב

 

דומה כי בשנים האחרונות - מאז הפיגועים במגדל התאומים בניו-יורק, פרוץ מלחמת המפרץ השניה והתגברות הפחד העולמי מפני הטרור האיסלמי - הושלכה אף אוסטרליה אל מעגל העיסוק באיסלם ובפער שבינו ובין תרבות המערב, זו המיוצגת בדרך כלל ע"י הנצרות והיהדות, צמד הדתות המונותיאיסטיות הגדולות הנוספות. אוסטרליה, כמדינות מערביות רבות בעולם, מוצפת במהגרים מוסלמים המגיעים מארצות ערב הרבות, ואותו פער מדובר הולך וחושף את פניו יותר ויותר משנה לשנה. 

 

אל אחד מן המופעים המכוערים יותר של הפער האמור נחשפה אוסטרליה בשלהי שנת 2005, עם פרוץ מהומות אלימות וממושכות בחוף קרונולה שבסידני - חוף שבמשך סוף שבוע עגום אחד הפך לזירת התגוששות המונית בין כנופיות לבנוניות ואנגלו-סקסיות. הרקע להתרחשויות היה קטטה בין חבורת צעירים לבנונים למצילים מקומיים,(פרה אוסטרלית קדושה, שפגיעה בה שוות ערך לפגיעה בכבודו של החייל הישראלי). הקטטה יצאה מכלל שליטה וגלשה אל הרחוב, כשמאות תושבים זועמים משני המחנות מפליאים את מכותיהם במי שנראה היה כמשתייך לצד שכנגד, ואף מבריחים שוטרים וצוותי חירום שהוזעקו למקום בהשלכת אבנים, בקבוקים וחפצים שונים. איש לא נהרג, למרבה המזל, באותן המהומות, אך האבן הוטלה אל הבאר.
 
 
 
   מהומות חוף קרונולה - סידני, 2005
 

 

הפוליטיקה של הדת

 

תלי תלים של מילים נשפכו מאז אותן מהומות בכלי התקשורת האוסטרלים, על ידי פוליטיקאים, אנשי ציבור ודת משלל קצוות הקשת הפוליטית - "השד העדתי" של אוסטרליה חשף את פניו בציבור. ראש הממשלה לשעבר, ג'ון הווארד, טען לדוגמא כי מהומות חוף קרונולה בפרט, והסלמת הפער שבין תרבות המהגרים המוסלמית לאוסטרליה האירופאית בכלל, נובעים מחינוך לקוי, להגדרתו - חינוך העוסק יתר על המידה בהיות אוסטרליה מדינת מהגרים, המשלבת בין בני כל האומות. לדעתו, שזכתה לביקורת חריפה מצד גורמי חינוך, חובה על בתי-הספר להדגיש ולהנחיל את היות אוסטרליה מדינה אירופאית בכל רמ"ח אבריה. גורמים שמאלניים יותר טענו בתגובה כי ההיפך הגמור הוא נכון, וכי אוסטרליה מוכה בשנאת זרים שורשית ועמוקה, החבויה היטב תחת מעטה נימוסים אירופאי כביכול.

 

אפילו פחות קורקטי ומנומס מהווארד היה מלומד ישראלי ומזרחן ותיק בגימלאות מן האונ' העברית בירושלים, פרופ' רפאל ישראלי, שצוטט בביקורו כאן כמי שמתריע בפני אוסטרליה מפני הגירה מוסלמית, המסוכנת לאושיות המדינה, לטענתו. דבריו של הפרופ' המפוזר גרמו לסערה תקשורתית לא קטנה באוסטרליה ולגינוי ציבורי גורף למדי, החל במוסלמים עצמם, דרך שרים ואנשי ציבור שונים, ואפילו מפי ארגונים יהודיים רבים, שחלקם ביטלו את הרצאותיו המתוכננות של ישראלי, והודיעו כי לא יוכלו להיקשר באיש ובדבריו.

 

באותו החודש ממש אף "יצאה מן הארון" תנועת יהודים מפולגת רשמית, באוסטרליה ובבריטניה באותה העת כמעט, שהצהירה על תמיכתה במדינה פלשתינאית לצד מדינת ישראל, כמו גם על חוסר הסכמה כללי עם התנהגות ישראל במזה"ת בכלל ובשטחים הפלשתינאים בפרט. כקול הד בינלאומי לאותם האירועים ממש, פרסם העיתון האוסטרלי The Age, בשיתוף עם רשת BBC העולמית, את תוצאותיו של סקר שאפתני וחובק עולם, שמצא כי רובם המכריע של תושבי כדור הארץ אינם מאמינים במלחמה, קיימת או עתידית, שבין המערב לאיסלם, וכי רובם סוברים כי הפער שבין התרבויות ניתן גם ניתן לגישור. ממצא זה נבדק בכנס גישור ניסיוני שנערך משך סוף שבוע אחד שלם בקנברה, בירת אוסטרליה - משתתפי הכנס, ממגוון הדתות וקצוות הדיעות הפוליטיות, נסקרו בתחילתו ובסיומו, לאחר שנחשפו לחומר רב המתאר בפרטי פרטים את תרבויות האיסלם והמערב, כמו גם את מגוון הדיעות, אורחות החיים והמנהגים הנפוצים בשתיהן. למרות שכמחצית מבאי הכנס הביעו דיעה ששללה את "הצד שכנגד" עם תחילתו, הרי שהחשיפה למידע גרמה לכשמונים אחוזים מהם להביע דיעה הפוכה עם סיומו.

        אוסטרליה - מדינה רב-לאומית 


צבא, בטחון והמופתי הסורר

 

אך באופן רשמי, ויד ביד עם תמיכתה הצבאית של אוסטרליה במלחמתה של ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן, עלה וצמח משמעותית הפחד מפני פיגועי הטרור באוסטרליה, פחד שהניע שינויים מהותיים בחוקי הבטחון והשיטור. שינויים אלה הובילו לגל מעצרים בן מספר חודשים, שהודות להם, טענו גורמי צבא ובטחון, סוכלו מספר פיגועי טרור מתוכננים ברחבי אוסטרליה. עשרות העצורים, שרק בחלק קטן מן המקרים הפכו לנאשמים של ממש, טענו מצידם כי מדובר בציד מכשפות המתרכז בקהילה המוסלמית, לעיתים קרובות ללא כל בסיס. אותן טענות גובו גם ע"י אנשי דת מוסלמים, שהקיצוניים שבהם היוו בעיה בפני עצמה במהלך השנים האחרונות - המופתי של אוסטרליה לשעבר, שיח' טאג' אל דין אל-חילאלי (בתמונה משמאל), למשל, שהתבטאויותיו בדבר צניעות נשים ("אשה חשופה כמוה כבשר שלא כוסה") מזכירות לעיתים קרובות את פליטות הפה של מיועדנו המכובד, הרב עובדיה יוסף. הגנתו של המופתי על אנס קבוצתי, לצד טענתו כי הנ"ל נענש ביתר חומרה "רק בשל היותו מוסלמי", אף היא לא הוסיפה לאהדה הציבורית כלפיו.

 

אותו מופתי מדובר היווה עילה לסערה ציבורית ממושכת, מאחר ולמרות הבטחות נציגי הקהילה המוסלמית להדיחו מתפקידו ולמרות ניסיונות ספק-רשמיים ספק-פוליטיים להפחית בחשיבותו הקהילתית, המשיך וכיהן בתפקידו כשבעה חודשים לאחר שהחלו הקריאות להדחתו. עד כדי כך גברה התרעומת הציבורית כנגד אל-חילאלי, עד שראש האופוזיציה דאז, קוין ראד, חבר אל ראש הממשלה לשעבר, ג'ון הווארד, בקריאה משותפת להדחתו המיידית של המופתי מתפקידו, כפי שהתבקשה הקהילה המוסלמית לעשות מאז סוף שנת 2006. חילאלי לא נשאר חייב, ובראיון מאיסטנבול, בה ביקר באותה העת, כינה את הווארד "דיקטטור ששלטונו מקביל כמעט לזה של סאדם חוסיין", ואף הכריז כי הוא עצמו "מכבד את ערכיה הצודקים ושוחרי השלום של אוסטרליה פי כמה מג'ון הווארד עצמו". בסיומו של עניין, הוחלף חילאלי במטיף המתון והאהוד שיח' פהמי נאג'י אל-אימאם, המכהן כיו"ר המועצה הלאומית של מדינת ויקטוריה הדרומית מזה מספר שנים. ובכל זאת, זכה חילאלי לתמיכה רבה, יש האומרים רבה מדי, בקהילה המוסלמית, ובכללה אף מארגוני נשים מוסלמיות שיצאו להגנתו, ונדמה כי לא הוטרדו באופן משמעותי מהתבטאויותיו. בכנס דתי מוסלמי שנערך במלבורן, כנס שמספר מדובריו המתוכננים נאסרו בכניסה לאוסטרליה עקב היותם "חשודים בעיסוק בטרור", לטענת שלטונות ההגירה, התבטאה העיתונאית איבון רידלי בחריפות אף היא כנגד הממשלה, הכתירה את אוסטרליה כלוקה באיסלמופוביה (פחד מפני האיסלם) הולכת ומחמירה, וקראה למוסלמים באוסטרליה "שלא להיכנע לתכתיבי הממשלה", כשהיא מתייחסת להחלטה להדיח את חילאלי, אותו מצאה לטענתה "אדם מקסים ותומך".

רידלי, דמות מעניינת בפני עצמה, 'חזרה בתשובה' והתאסלמה במהלך היותה נתונה בשבי הטאליבן משך שנתיים - מאז היא מהווה חלק מ'חוד החנית' התקשורתי של האיסלם הלוחם, הקיצוני, כפי שזה בא לידי ביטוי בעולם המערבי.


 
עתיד האיסלם באוסטרליה

 

עתיד המאבק הזה, שבין "מזרח למערב", אם אכן במאבק מדובר, עודו לוטה בערפל, למרות דבריהם של קיצוניים מרחבי היבשת והעולם. במישור הבינלאומי, בעייתה של אוסטרליה בהקשר הזה היא, שמעורבותה במסעות הצלב הרחוקים של הנשיא בוש בעיראק ובאפגניסטן ואולי אף, מי יודע, באיראן בעתיד הלא רחוק מדי, לא ממש מסתדרת עם החזון המפושר והמגושר הרשמי של תושביה. הבחירות הפדרליות שהתקיימו בשלהי שנת 2007, המחישו את אי-הסכמתה של אוסטרליה עם המדיניות הבינלאומית הלוחמנית בת חמש השנים של ג'ון הווארד - המהפך אותו חזו רבים במשך כשנה אכן התגשם, וג'ון הווארד ומפלגתו, המפלגה הליברלית, נחלו כישלון צורב. מנהיג מפלגת הלייבור, קוין ראד, קיבל לידיו את מושכות הממשלה, באמצעות מסע בחירות מוצלח שהעלה על נס את המתינות, הנסיגה מעיראק והאיחוי החברתי והבין-תרבותי.

 

הווארד, על פני השטח לפחות, הפסיד את השלטון בדיוק בשל אותה מעורבות יקרה וממושכת בעיראק, כמו גם בשל חוקי התעשיה והמסחר החדשים והבלתי-אהודים, אותם העביר מיד עם בחירתו לכהונתו האחרונה, למרות שהצהיר, באיחור מה, על ביטולם לאלתר לקראת הבחירות - חוקים שהעניקו כוח רב, רב מדי אולי, לארגוני התעשיה והמסחר ולבעליהם, בני המעמד הכלכלי העליון, על עובדיהם ובני המעמד הבינוני והנמוך. לא עזר לו אף המוניטין שלו כשועל קרבות ותיק, שניחן ביכולת מופלאה לספק התרחשויות ששיחקו לידיו רגע לפני מועד הבחירות, אירועים או מגמות שונות שדומה והנציחו את הצורך האמיתי או המדומה של אוסטרליה בסבא הקשיש, הטוב והבריטי, זאת למרות שהוכיח את עצמו, כלכלית ובטחונית לכל הפחות, במשך למעלה מתריסר שנים תמימות.

 

על פניו, תחת כל ממשלה באשר תהיה ובאופן מוצהר לכל הפחות, נדמה כי פניה של אוסטרליה לשלום ולגישור, כל עוד ערכיה הבסיסיים נשמרים ואיש אינו קורא עליהם תיגר. הבעיה הפוליטית מבית היא, עד כמה יכולה אוסטרליה להבטיח את המשך קיומם של אותם ערכים, עם אחוז אוכלוסיה מוסלמית נמוך יחסית בהווה (2.5), אך הולך וגדל בקרבה. מדובר בתעלומה– האם פניהם של הדורות הבאים, הגדלים בתוככי אוסטרליה, לגישור, פישור והטמעה תרבותית הדדית, כפי שרובם המתוקשר טוען, או שמא המיעוטים הקולניים והקיצוניים הם פניו האמיתיים של האיסלם ההולך וצומח בבטנה של אוסטרליה? 


 

אפשר גם אחרת?

 

היימיש מק'דונלד, כתב העיתון Sydney Morning Herald, מאמין באפשרות הראשונה. בכתבה מרשימה ומעמיקה המשתרעת על חמישה עמודים, תחת הכותרת "איסלם באוסטרליה: קהילה מרובת פנים מוצאת קול חדש" הוא מצביע על קהילה גדולה, בת כ-5000 מוסלמים בהרכב אתני מגוון ביותר, השוכנת בחבל שבין מלבורן וג'ילונג בויקטוריה, אזור אליו נותבו מהגרים רבים במהלך העשור האחרון. המסגד הקהילתי הגדול המתואר בכתבה מתקרא "The Virgin Mary" דווקא, ומשקף היטב את השקפתו של האימאם המכהן, השיח' איסה מוסא ( "ישו משה", בפי מאמיניו), אחד מן המטיפים המוסלמים המלומדים והמשכילים ביותר שבנמצא, המתנער מכל פרשנות שוללת או אלימה לתורתו של מוחמד ומבקש להמחיש, הלכה למעשה, את השילוב האפשרי שבין מזרח ומערב בקרב קהילתו, בה נערכות מרבית הדרשות באנגלית ובה מעודד תרגול השפה בענייני הקהילה היומיים.

            

 

מק'דונלד מוסיף ומביא את קולם של רבים, נוספים, בני הדור הצעיר של האיסלם האוסטרלי, מהגרים בני הדור הנוכחי, שנקלטו לתוך אוסטרליה מפותחת יותר מהוריהם, מפוחדת פחות, שהציעה להם תעסוקה הוגנת ולא אילצה אותם להסתגר בגטאות. נשים וגברים צעירים שאינם מזדהים עם מנהיגים דתיים מיושנים, קשישים של ממש במרבית המקרים, שחלקם אף אינם דוברים את השפה האנגלית. הוא מביא בפנינו את פניהם של סטודנטים וסטודנטיות, אקדמאים, מדענים, נציגי ממשל ואנשי עסקים מצליחים, היוצרים עבור עצמם מנהיגות מוסלמית חדשה, פתוחה ומגשרת.
 
 
 
            שכונה מוסלמית באוסטרליה 
        (תצלום : Jason South, The Age)



תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

אל אוסטרליה -אודות - -פורום -פורקס -יחסי ציבור