![]() |
| אל אוסטרליה | אודות | פורום | קישורים | | | תעודות סל | |
מאמרים אחרונים של מליה בר - "והחינוך, איפה?" - תסכולה של מורה - עת החלימה - סיפור הבריאה האבוריג´יני לרשימת המאמרים המלאה של מליה בר |
עת החלימה - סיפור הבריאה האבוריג'יני מליה בר
בראשית היתה החלימה,
הם אומרים שהיינו כאן 60,000 שנים אולם הזמן נצחי ועצום לאין שיעור, אנו היינו כאן מאז העת בטרם החל הזמן אנו באנו במטווחי קשת עת החלימה אשר חציה נורו בידי אבות הבריאה. אנו חיינו ושמרנו את האדמה כאשר היתה ביום הראשון.
(מדברי זקן שבט אבוריג'יני)
תרבות האבוריג'ינים האוסטרלים מבוססת רובה ככולה על זכרון מקור החיים. מעיין בריאתם נובע, על פי אמונתם, מכוחות העוצמה שבראו את היקום – אבות הבריאה, ראשוני שושלת אינסופית של דורות עתיקים – לאורך כ-150,000 שנות קיומם עלי אדמות.
סיפור הבריאה
בזמן האפוס (סיפור הבריאה), המכונה בפיהם "עת חלימה" (Dreamtime), נעו האבוריג'ינים על פני מרחבים עצומים, חשופים וצחיחים, באורח הזהה לחלוטין לנדידתם של בני השבטים כיום ברחבי היבשת הנרחבת. אבותיהם הקדמונים של האבוריג'ינים נעו ונדו, צדו ודגו למחייתם, הקימו מחנות התיישבות ארעיים, לחמו וחגגו, אהבו וחלמו. ובעשותם כל זאת עיצבו משטחים חסרי תווי מתאר לכדי תמונות נוף טופוגרפיות ייחודיות באפיוניהן. בטרם יצאו למסע נהגו האבות הקדמונים לישון ולחלום את ההרפתקאות והמאורעות העתידים להתרחש ביום המחרת. כך, בנועם מחלומות למעשים – בראו האבות הקדמונים את החגבים, האמו, העורבים, התוכים, הוולביס, הקנגורו, הלטאות, הנחשים ובכלל, את כל בעלי החיים, הצמחים והנופים עלי אדמות. הם בראו את מכלול איתני הטבע: את השמש, הירח והכוכבים, את ההרים, העמקים והנהרות. הם בראו בני אדם – גברים ונשים, שבטים ומשפחות האדמה. כל אלה נבראו בידי האבות הקדמונים בעת החלימה. כל מעשי הבריאה יכלו לשנות ולהפוך צורתם, וללבוש דמות אחרת כרצונם: צמח הפך לבעל חיים, חיה הייתה לתמונת נוף, ונוף טבע לבש דמות בן אנוש. כוחות הבריאה הקדמונים הכילו בקרבם את מכלול בריאותם. הכל נברא ממקור אחד זהה – עת החלימה והגשמת מעשיהם של האבות הקדמונים. מכלול מחזורי החיים, מרחבי היקום ומועדי הזמנים נכחו, שזורים יחדיו, בהוויה קיומית מעגלית וחובקת כל.
הבסיס לאורח החיים תרבות השבטים האבוריג'ינים ממשיכה לשקף, לשתף ולהכיל את תבניות הקיום ועקרונותיו, שלפיהם נברא עולם הטבע והחיים מאז ימי בראשית ועד ימינו אנו. לפיכך, משותפים סיפורי עת החלימה לכל בני השבטים ברחבי היבשת. ואף כי לעיתים קיימים שינויי גרסאות בין שבט אחד למשנהו – רב המשותף על השונה, הן בסיפורים עצמם, ובייחוד בשיעורי בחיים הנלמדים מהם, הלכה למעשה. מקרב סיפורים אלה נובע מוסר ההשכל הבסיסי המכונה "חוק עת החלימה", ומהווה בסיס לאורח החיים הייחודי של בני השבטים האבוריג'ינים.
כל יצירי הבריאה – החל בכוכבים, דרך בני האדם וכלה בחרקים – חולקים את מודעות עוצמת הבריאה הראשונית, וכל אחד ואחת מן היצורים המופלאים הללו, בדרכם הייחודית, משקף את תבנית המודעות הכוללת. במובן זה מייצגים סיפורי עת החלימה השקפת עולם מאוחד, המתקיים בזכות כל פרט ופרט המרכיב את מארג תבניתו. זו הסיבה בעטיה מתייחסים האבוריג'ינים אל האדמה בהערכה רבה, כאל ספר עתיק שבדפיו טבועים אותות המסתורין של הבריאה המקורית. בני השבטים הפוסעים על פני האדמה ושוכנים בקרבה מסוגלים "לקרוא" בקווי המתאר, בעקבות הגופניים והאנרגטיים המשורטטים בה בכל צעד ושעל. האדמה היא אופן גישור עתיק יומין בין "עת החלימה" של האבות הקדמונים לבין צאצאיהם החיים ומתקיימים על פניה. מטרת החיים, אפוא, הייתה ועודנה לשמר את פני האדמה קרוב ככל האפשר למצב קיומה הראשוני, המקורי והטהור. כל פגיעה והשחתה של האדמה, משמעותן המיידית היא פגיעה והשחתה של בני האדם, שכן נפש האדמה ונפש האדם – אחת הן באמת.
![]()
השקפת העולם האבוריג'ינית - עולם מאוחד, המתקיים בזכות כל פרט ופרט המרכיב את מארג תבניתו
הקבלה בין האדמה לאדם
קיימת הקבלה וחפיפה מוחלטת בין האדמה לבין האדם – הן ברוח והן בחומר – בכל תחומי החיים, קל וחומר בכל הנוגע לעקרונות המנחים המתייחסים לעת החלימה. האדמה צוברת בקרבה שפע אינסופי של זרעים. זרעים אוצרים בקרבם צורות ועולמות העתידים לנבוט ולהנץ. השורשים, העלים והפרחים של הצמח מוכלים בשלמותם בנסתר, בתוככי הזרע. הכוח שבפוטנציאל הבלתי מולד של חיים עתידיים מתמזג בזרע לדפוסים שתבניתם נקבעה בראשית הבריאה. יכולתו של הזרע להוליד חיים חדשים נובעת מהטבעת הדפוסים הנישאים לאורך הדרך.
בני השבטים האבוריג'ינים מדברים על "כוח עוצמת הזרע", המתהווה בעת החלימה. להשקפתם, כל מאורע, פעילות ותהליך חיים המתרחשים במקום מסוים,מותירים אחריהם משקע מהדהד באדמה כשם שצמחים מותירים את דמות עצמם באותם זרעים הרדומים וטמונים בקרקע. צורת תבנית האדמה – ההרים, הנהרות ונופי הטבע, והדיהם הבלתי ניכרים לעין – משקפים את מכלול המאורעות שקדמו לבריאת המקומות הללו. כל דבר בעולם הטבעי הוא טביעת רגל ועקבות סמליות של ההוויות הרוחניות שפעילויותיהן בראו את עולמנו. הווה אומר, בריאת העולם בעת החלימה, בידי האבות הקדמונים. כדוגמת הזרע, הפוטנציאל של מקום ארצי ארוג בזכרון מקור הווייתו. זהו מובן חלימת המקום, היוצר את קדושת האדמה, אהבת האדם ושמירה על עת החלימה של האבות בנצחיות הקיום.
|
לדיון המלא בפורום |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|