|
|
|
| | אל אוסטרליה | אודות | פורום | קישורים | | | |
|
מאמרים אחרונים של זיו מגן - אב המושבות - אגרוף המחץ של לורה שפרשטיין - ילד, אל תיגע, זה ארסי! לרשימת המאמרים המלאה של זיו מגן |
אי הדקלים והמוות זיו מגן זה התחיל כידיעה קטנה בעיתון לפני כשנתיים – "מולרונג'י קמרון דומדג'י בן ה-36 (Mulrunjie Cameron Doomadgee), תושב אי הדקלים שבקווינסלנד, אוסטרליה, מצא את מותו במהלך מעצרו בידי שני שוטרים במגדל השמירה שעל האי, פחות משעה לאחר שנעצר באשמת שכרות והתנהגות פרועה ובלתי הולמת. דו"ח חוקר מקרי המוות פירט את הממצאים הבאים - ארבע צלעות שבורות, כבד וטחול מנוקבים ווריד ראשי שנקרע."
הדו"ח גם קבע שהממצאים תואמים את טענת השוטרים, לפיה מצא מר דומדג'י את מותו בנפילה ממדרגות הבטון שהובילו לתא המעצר, לאחר שהכה באגרופו באחד מהם (בכך מסתיימים נזקיהם של מקס ומוריץ, אגב, בעוד שדומד'גי, כאמור, לא שרד את הפגישה). פרסומו של הדו"ח, שזיכה את השוטרים מכל חשד, הצית מהומות ענק שהסתיימו בשריפת תחנת המשטרה, בית המשפט ומתקן הכליאה המקומי (לא ברור אם אותו מגדל שמירה שבו מצא דומדג'י את מותו נכלל בחינגה), בקהילה האבוריג'ינית הגדולה והמבודדת אי הדקלים, השוכנת על קבוצת איים קטנטנה, שישים וחמישה קילומטרים מחופי טאונסוויל, שבמדינת קווינסלנד הצפון-מזרחית שבאוסטרליה, ונמצאת תחת חסות ממשלת קווינסלנד.
קצת עצוב, נכון? גם אני חשבתי ככה, וכמו במקרה של נאורו, פשפשתי קצת בהיסטוריה של אי הדקלים. גם הפעם פערה תהום אפלה את פיה לנגד עיניי. הידיעה הקצרה הזו, מעניינת ככל שתהיה, היא בערך משהו בסדר הגודל של נצנוץ קצה הקרחון באפלת האוקיינוס עבור קברניט ה"טיטאניק" המפהק.
מולרונג'י דומדג'י - נהרג במעצר
המקום האלים ביותר בעולם
 קבוצת איי הדקלים, שישים וארבעה קילומטרים קוטרה, שהאי המרכזי בה ניחן בנוף טרופי עוצר נשימה ששיאו בפסגת ההר המרכזי, המתנשא לגובה 548 מטרים, זכתה לשבחים עולמיים כאחד מן המקומות היפים בתבל. האיים, עליהם שוכנים צאצאי ארבעים ושתיים קהילות אוסטרליות אבוריג'יניות, מוצג באתרי התיירות של ממשלת קווינסלנד כגן עדן של צלילה, שוניות אלמוגים ו"מיצגי תרבות אבוריג'ינית", אבל זכה כבר מזמן להכרה הרבה יותר עולמית, ולא בזכות הנוף -
אם חשבתם שאפריקה, דרום אמריקה או מדבריות אפגניסטן הם המקומות הכי מסוכנים בעולם, אתם טועים. בספר השיאים של גינס, 1999, אי הדקלים זוכה לתואר המפוקפק "המקום האלים ביותר בעולם שאינו אזור לוחמה".
כמו במקרים רבים אחרים, גם על אי הדקלים קל מאד לרבים מתושבי אוסטרליה לנוד בראשם ולצקצק ש"ככה זה אצלם, אצל ה-'אבו'ס'". מבחינת רבים מן האוסטרלים, אם יש הרבה אבוריג'ינים, יש הרבה שיכורים, אלימות ובעיות. בחלק גדול מן המקרים זה גם נכון, אבל הסיבות, הו הסיבות - אלו יכולות למלא כמה וכמה ספרים עבי כרך.
תגובתה הרשמית של ממשלת אוסטרליה לאחר מגעיה הראשונים עם הקהילה המקומית, עם שוך המהומות ולאחר שמשפחת הקורבן קיבלה את גופת בנה ודרשה ניתוח חוזר, לא נשמעה הרבה יותר מוצלחת מדו"ח חוקר מקרי המוות - מושל קווינסלנד ביקר באי, אמר שהוא "מצפה מהקהילה להפגין שליטה ואיפוק", ומיהר למשרדו, משם מיהרו מספר פקידים להגיש הצעות מהפכניות ומרחיקות לכת כגון תוכנית מורחבת למניעת שכרות ואלימות.
ההמלצה הציבורית האחרונה שקדמה לאלו, אגב, היא משנת 1995, וכללה הקמה ותפעול, בפעם הראשונה בתולדות קווינסלנד, של קו מעבורת ציבורי המוביל אל האי וחזרה ממנו. בחודשים האחרונים, ולאחר לחץ הולך וגובר מצד גורמים אבוריג'ינים קהילתיים, נערכה אף הערכה חוזרת לדו"ח חוקר מקרי המוות משנת 2005. גם חקירה נוספת זו הסתיימה בזיכויו של השוטר שנאשם בגרימת מותו של דומדג'י.
מחנה ריכוז לאבוריג'ינים
אבל נחזור רגע להיסטוריה של האי האומלל הזה, אי הדקלים - מסתבר שזה נוצר בגרסתו הנוכחית בשנת 1918. מישהו בממשלת קווינסלנד ביקר במקום תשע שנים קודם לכן, על מנת לפקח על פעולת כורי פנינים יפניים שהורשו לפעול לחופי האיים תמורת תשלום. אותו מפקח נזכר לפתע בקיום המקום, והביא אותה ברעיון המבריק הבא – להפוך את המקום למושבת העונשין האבוריג'ינית האזורית. למקום הוגלו, אפילו מן השטחים הצפוניים של אוסטרליה, לא רק פושעים ואסירים, אלא למעשה כמעט כל האבוריג'ינים שהיו בנמצא. המקום הפך לישוב האבוריג'יני הגדול בקווינסלנד, (שהיא, להזכירכם, המדינה הגדולה באוסטרליה), והחל מאותה שנה ועד אמצע שנות השישים הוגלו לאי הדקלים אלפי אבורי'ג'ינים שנעקרו ממקום מגורם' ובחלק מן המקרים גם מחיק משפחתם. כמות התלונות בדבר תינוקות שנחטפו על ידי הממשלה, תלונה נפוצה ממילא בקרב הקהילות האבוריג'יניות של תחילת ואמצע המאה, הרקיעה שחקים בקרב הגולים, וכמו בשאר מקרי התלונה, לא זכו ליחס רשמי עד לתקופה זו ממש.
אי הדקלים הפך לגהינום טרופי בסגנון מחנות השבי בוויטנאם ובקוריאה. בשנת 1927 הוקם על האי פאנטום (Fantome), אחד האיים הקטנים בקבוצה, בית חולים לטיפול במחלות מדבקות ובעיקר במחלות מין. בשנת 1939 הוקם לצידו בית חולים למצורעים, שהמשיך ותפקד תחת טיפולן המסור של נזירות קתוליות עד שנת 1965, אזי הועברו תושביו חזרה אל האי המרכזי, שהיה מצויד כבר במתקן רפואי ואפילו בבית חולים לחולי נפש. 'רב הניצב', סוהר לבן, היה שליט-העל באי ובקהילתו. שבעים סוהרים לבנים אחרים ובני משפחתם משלו במרבית האבוריג'ינים של קווינסלנד, תחת ניצוחו הקפדן של אותו רב-גונדר שהואשם לא פעם ולא פעמיים, בשמות רבים לאורך השנים, בהתעללות והתעמרות באנשים שעל שלומם הופקד.
הזכות להיות אדם
עם השנים ועם התפתחות העין הציבורית העולמית, נעלם רב-הגונדר, בית הסוהר הפך לתחנת משטרה ולה מתקן כליאה ומגדל שמירה, ואפילו בית משפט קטן (שנשרפו כולם עד היסוד בסוף נובמבר, 2005, כאמור). אבל יחסה של ממשלת קווינסלנד (על הממשלה הפדרלית אין מה לדבר בכלל) לא השתנה בהרבה. זו מעולם לא זיכתה את אי הדקלים בהתייחסות של ממש או בטיפול בבעיות הבריאות, החינוך, האלימות והאלכוהוליזם החמורות בקנה מידה עולמי הקיימות בו. תגובתה הרשמית והמצוטטת של ממשלת קווינסלנד כשהיא נשאלת באשר לסיבות המשוערות למצב באי הדקלים היא – "היה להם די והותר זמן להסדיר את ענייניהם באופן חופשי" - תגובתו השגורה והמיומנת של בן העולם הראשון לבן העולם השלישי, מבית או מחוץ.
ואתם יודעים מה זה "באופן חופשי" לפי ממשלת קווינסלנד?
מסתבר שדבר אחד, לא קטן בכלל, הצליח בכל זאת לעשות דומדג'י במותו.
מר פיטר לינדסי, ראש העיר הלבן של אי הדקלים, העניק לתושבי האיים בשנת 2005 זכות שמסתבר שלא הייתה להם עד לאותה העת - את הזכות להחזיק באדמה, בית, רכוש או קניין משלהם. את הזכות להיות בני אדם בחברה שכבשה אותם, אנסה אותם, ושדדה את כל מה שהיה להם.
אהלן חבר'ה, ומזל טוב. ברוכים הבאים למאה העשרים ואחת.
תצלום : Jerry Gallea, Oxfam Australia
|
|
לדיון המלא בפורום |
|
|
|
