חדשות יומיות, כתבות ומאמרים מאוסטרליה
  אל אוסטרליה | אודות  | פורום | קישורים  |  |  |

הדרך אל האושר

ד"ר חגי אבישר


(דיווח מכנס בינלאומי על "הגורמים לאושר")

 
קלילות מסוימת נחה עלי ביושבי לכתוב מאמר זה. לא הגיגי שלי יעטרו אותו, אלא של מומחים מכל העולם – ובהם גם הדאלאי לאמה – שחלקו את הבנתם ביחס לגורמי האושר עם כשלושת אלפים משתתפים בכנס שנערך בסידני בחודש יוני השנה.

 

ולמה הקלילות? כי האגו שלי אינו מוטרד מן המידה בה הרעיונות אותם הוא מפיק הם חכמים, חשובים או מתקבלים באהדה, משום שהפעם הוא בעיקר אמצעי המדווח על רעיונותיהם של אחרים.

 

 


אגו מוטרד

 

אחת התובנות החשובות שעלו מן הכנס נגעה למקומו של האגו בחיינו ולמחסומים שהוא מציב בפנינו בדרכנו אל האושר. הזדהות עמוקה מדי עם תוצריו של האגו – אוהבים אותי? אני טוב? הצלחתי? אני שולט? אני יודע? – מרחיקה אותנו מן האושר. הזדהות כזאת גורמת לשינויים מהירים יותר במצב הרוח אף מקצב שינויי מזג האוויר במלבורן. הפילוסוף ניטשה המחיש את האושר במשפט הציורי הבא –

 

האושר שלנו קרוב יותר, לא כאשר אנו ממריאים אל-על, אלא כאשר אנו יורדים על הברכיים

 

תגובתה של אוסטרלית בודהיסטית למחיאות הכפיים שלנו הייתה רגע משעשע ומאיר עיניים בכנס. עד לאותה השנייה היא דיברה בשנינות ובכנות שנגעה ללב כולנו, ואז עצרה ואמרה בהומור עצמי בריא: "אופס...ניתק לי חוט המחשבה...האגו שלי הוטרד". וכך יושב לו בפנים האגו הפגיע, הצמא לאהבה ושליטה, וברגע אחד של חוסר מודעות פורץ לו השובב החוצה ומשתלט על הראש. האופן בו שמה הדוברת את ליבה לכך, שיתפה אותנו והמשיכה בקלילות הלאה, היה מעורר השראה.

זה כוחה של מודעות עצמית.

אהבתי את המוטו שלה, ומעתה בכל פעם בה יתנפח חזי מגאווה ושביעות רצון עצמית אזכיר לעצמי ש"האגו מוטרד", ואחזור למה שחשוב באמת.

 


אבל מה חשוב באמת ליצירת האושר?

 

לאושר שני מרכיבים בסיסיים: "הרגשות טובות" ו"מידות טובות" (Virtues). רובנו רוצים הרגשות טובות – נעים, כיף, מתוק, נוח – ונאבקים בהרגשות הלא נעימות, כגון הפחד והכעס. אך המומחים יאמרו לנו כי מניעי עונג וכאב אינם מקרבים אותנו אל האושר, אלא יוצרים אשליה זמנית. אושרנו תלוי יותר במידות הטובות שלנו – כיבוד הזולת, חריצות, העזה, מתינות, קבלה עצמית, מעורבות קהילתית, חמלה ועוד.

 

נדגים את האבחנה הזו ביחס למושג החבוט – אהבה. אהבה היא גם הרגשה טובה הנגרמת לנו כתוצאה ממילוי צרכים עמוקים כגון בטחון ושייכות, והיא גם מידה טובה שאנו יוצרים על ידי התנהגויות של חסד, נתינה, הבנה וכד'. רובנו אומרים 'אהבה' ומתכוונים להרגשה הטובה אותה אנו חולמים ליצור עבור עצמנו. המפיקים בהוליווד אמנם משווקים לנו את האהבה כסיפור של תשוקה רומנטית, אך ע"פ מחקרים אהבה המבוססת על גילויי חמלה והבנה, היא זו המחזיקה מעמד לאורך זמן.

 

"האמונה שהאושר תלוי בהרגשות טובות," אמר פרופסור מארה"ב, "מקורה בתרבות נרקיסיסטית של פרטים (אינדיבידואלים) המתרכזים בחיפוש העונג והנוחות תוך התנערות מחובות, ממאמץ ומאחריות." חוקר אחר, שתלמידיו קוראים לו "ד"ר פוזיטיב", סיפר שבקרב נבדקיו אותם שהפגינו מידות טובות דיווחו גם על תחושות נעימות יותר. ואז, כמובן, מתעוררת השאלה, מה קודם למה: האם תחילה נעשה את הטוב ואז נרגיש טוב, או שמא קודם נרגיש טוב ורק אז נוכל לעשות את הטוב?
התשובה העולה מן הכנס, אף כי צפויה, היא שהאושר הוא פרויקט שמתחיל במידות טובות. ואם אושרנו תלוי יותר במידות הטובות, המשמעות היא שנדרש מאיתנו מאמץ מודע ומכוון, תוך חתירה לחיים ערכיים ועמידה איתנה לנוכח הרגשות המתחלפים.

 

אכן, יהיו שיגידו שזה נשמע חינוכי ומשעמם ומרגיש מיושן ושמרני. ובכל זאת, יש גם חדשות טובות בסיפור: המידות הטובות הן בתחום הבחירה והרצון שלנו, אך לא כך הרגשות. אלה מתרחשים באופן ספונטאני, משום שמשהו עמוק ולא מודע בנו מגיב לגירוי סביבתי, ואילו את התגובה לרגש אנו מסוגלים לבחור. ניסיון החיים מראה שבני האדם מסוגלים להתעלות לגילויים של חסד, אומץ ומסירות כאשר הם במצוקה קשה. כך החייל המבוהל בעת קרב, האם הסחוטה המתעוררת אל תינוקה כמה וכמה פעמים בלילה, העובד החולה המשלים את המשימה, ועוד. למעשיהם תהיה השפעה מעצבת על התחושות העמוקות של העצמי. ולעומתם יש את אלה המתמקדים בהשגת תחושות נעימות, אם ע"י סמים, אלכוהול או בכל דרך אחרת. ספק גדול אם יגיעו להפגנת המידות הטובות הטבועות בהם, וספק אם יתקרבו אל אושרם.

 

ואם כל זה נשמע לכם 'דתי' מדי, בא הדאלאי לאמה ובסגנונו שובה הלב מציע: "לא צריך להיות דתי כדי לנהוג בחמלה ואהבה כלפי הזולת." הדאלאי לאמה מציע גישה 'אנוכית' לאושר, המקבלת תמיכה במחקר: "הדאגה לאושרם של אחרים תוביל בסופו של דבר לאושרנו שלנו."

 

שמענו בכנס את עדותם של אנשים שהפכו כאב לסיפור של אושר ומשמעות. כך למשל "הצעירה האוסטרלית של השנה", שאיבדה את בעלה בסופת הצונאמי, וכתגובה לאובדן הקימה מרכז חינוכי לילדים על האי התאילנדי. כך גם סיפורו של שחקן רוגבי שסבל מדיכאון קשה ועוסק עתה בקידום המודעות וההבנה לתופעת הדיכאון.

 


איך מתרחקים מן האושר?

 

פרופסור לפסיכולוגיה, שהוא גם מאמן נבחרת הג'ודו האולימפית של ארה"ב, טוען שהכישלון לווסת את הרגשות הוא זה שמרחיק אותנו מן האושר. איפוק ומשמעת עצמית אינן מידות מוערכות דיין, אף שמוכח כי הן תורמות לא רק להצלחת מתאבקי ג'ודו, אלא גם להגברת האושר. כאשר רגשות כגון פחד, תאווה וכעס משתלטים עלינו, אנו נוטים לנהוג בניגוד לאותן 'מידות טובות' הטבועות בנו. התוצאה, לטווח הרחוק, תהיה החרפת תחושות הסבל – בושה, אשמה וחוסר שלמות פנימית. אושר כמצב מתמשך מושפע מן האופן בו אנו מנהלים את הרגשות המתחלפים שלנו.

 

יש לנו כאן, אם כן, סיפור על שתי מערכות שונות במוחנו. האחת היא אוטומטית, של הנאה/כאב, והאחרת של בחירות מודעות. הראשונה מחברת אותנו אל הגופני והרגעי, השנייה אל המשמעותי והמתמשך. כאשר אנו מנהלים חיים המבוססים על מידותינו הטובות, הכאב והסבל מקבלים משמעות אחרת. הם לא איום שאנו בורחים ממנו, אלא מעיין לשאוב ממנו מידע חיוני על כיווני הצמיחה החדשים שלנו. המסר בסיום הכנס סיכם זאת היטב –

 

Happiness is the ideal that our virtues make real

 
 

פורסם ב-  - לחצו כאן לנקודות חלוקה או למנויים
 



תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

 

Re:

1

anonimus  

( 2008-10-04 15:48:49 )

בתגובה לאל אוסטרליה

 

הגב להודעה זו

אל אוסטרליה -אודות - -פורום -פורקס -יחסי ציבור