חדשות יומיות, כתבות ומאמרים מאוסטרליה
  אל אוסטרליה | אודות  | פורום | קישורים  |  |  |

פוליטיקה של שעירים לעזאזל

זבולון שלו



באחד מימי השבוע, באחת מאותן שיחות סתמיות לכאורה, בעת נסיעה, אמר לי הילד משהו שהצטלצל לי רע, רע מאוד אפילו. משהו שהוא שמע אצל השכנה, אם חברו, על שחורים רעים ועוד אי אלו עניינים. לרגע כמעט ועזבתי את ההגה, ולקח לי שנייה להתאפס ולהתחיל לדובב אותו, שיספר לי מה שמע, מה הבין. הבנתי שהוא די מבולבל ולא ממש מבין או הבין מה נאמר. הובלתי אותו לדבר על ההבדל בין שחורים ללבנים. על האין-הבדל יותר.

 

העניין הטריד אותי גם בהמשך ולמחרת. באותו מחרת, בארוחת הצהריים, דפדפתי בעיתון והבנתי על מה הילד דיבר. ממשלת הווארד החליטה לצמצם במכסת הפליטים הנקלטים באוסטרליה, ובפרט בפליטים מאפריקה, בטענה כי אלה אינם משתלבים כאן לפי הציפיות, ואף מביאים איתם אלימות לשכונות בהן הם מתמקמים. לא יעזרו המספרים, והעובדות שהטענות מופרכות ולא נתמכות על ידי שום נתון. כנראה שעבור כמה אנשים בממשל הקיים, "אוסטרליה הלבנה" היא עדיין מדיניות קיימת ושרירה. רק לחשוב, ואולי להזכיר לג'וני, שפעם ההגירה הייתה מותרת רק לפושעים. לא יודע אם אלה הבחירות הקרבות (שג'וני עדיין מתכחש להן כנראה, בנסותו לא להכריז על התאריך באופן רשמי), או אולי דבר מה אחר, אבל מהמפלגה הליברלית, מפלגתו של ג'ון הווארד, יורים לאחרונה ללא אבחנה, לכל כיוון שרק יביא להם לדעתם עוד מנדט, או יצמצם אחוז בפער בינם ובין מפלגת הלייבור, וזה במובן מסוים מובן ואף לגיטימי. בפוליטיקה כמו בפוליטיקה.

 

כמו בהרבה מיקרים, החלשים והנחשבים חלשים, הם מטרה אידיאלית. אז אומנם נגד הפליטים השחורים מאפריקה הדבר נעשה כביכול בתירוץ זה או אחר, וכך גם היחס המחפיר לאבוריג'ינים, אך אין כמו התאחדות של מועדון הגברים-שמרנים-קפיטליסטים-ימניים נגד נשים, נגד אישה סוציאליסטית ורווקה. כנראה לא סתם אמרו חכמינו כי נשים הם הכושי של העולם, וכושים לא ממש אהובים על שמרנים.

 

ג'וליה גילארד, 46, היא המועמדת של הלייבור למשרת סגנית ראש הממשלה. אם, כפי שהסקרים אכן מנבאים, קווין ראד יזכה בבחירות הקרובות, ובהפרש גדול, הרי שג'וליה גילארד תהיה סגניתו - המשרה הגבוהה ביותר שאישה הגיעה אליה עד היום בפוליטיקה המקומית. גילארד היא אישה חכמה, חכמה מידי יש שיטענו וטוענים, וזה משהו שתמיד יטריד חבורה של גברים ממועדון של אחוות, שוביניסטים שביציהם משקשקות רק מעצם המחשבה על איבוד השלטון, ועוד לאישה, רחמנא ליצלן.

  

ההתקפות על גילארד כאישה החלו לפני מספר חודשים, כשהחל להתברר כי הלייבור עלולים לחזור לשלטון לאחר שנים רבות בראשותו של הווארד. אחד מידידיו של הווארד, בעל הון ומאותה המפלגה, הליברלית, טען כי עובדת היותה של גילארד אישה נטולת משפחה וילדים מעיבה על כישוריה ויכולתה להנהיג את המדינה, שהמשפחה היא אחד מערכיה ומאפייניה. גילארד, כפי שניתן להבין, אינה נשואה ואף אינה מעוניינת בהבאת ילדים לעולם,  מה שבעיני הימין השמרני מהווה סיבה יותר ממוצדקת וטובה לניגוח אישי. בהמשך טען שר האוצר, פיטר קוסטלו, כי מדיניותה של גילארד תהווה אסון לאוצר המדינה. גילארד הסוציאליסטית מפחידה מאוד, מסתבר, את בעלי ההון בצמרת השלטון. ואם קוסטלו, הרי אי אפשר בלי אבוט - שר הבריאות, טוני אבוט, החליט לתקוף גם הוא לפני כמה ימים, וטען כי גילארד אינה מתאימה משום ש...היא יותר מידי מקצועית. כלומר, לא ממש במילים אלו הוא השתמש, אלא טען כי הגברת גילארד שקועה כל כולה בפוליטיקה, ואין לה חיים מחוץ למעגל הזה שנקרא עבודה.

 

זכורים לי ימים בהן נשים הואשמו בקלות, או פיזור, דעת, והנה בא אדם וטוען, לא, היא פשוט יותר מידי שקועה בענין הזה שנקרא עבודה, או בשפתו שלו – "חסרת ניסיון חיים נרחב יותר, ושקועה כל-כולה בפוליטיקה". למי שלא בקיא בתרבות האוסטרלית, זה למעשה מאוד לא-אוסטרלי רק לעבוד. הביטוי Get a life” הוא חלק מן התרבות - גומרים לעבוד בחמש ואז הולכים למשפחה, לשחק גולף, לשתות בירה, ואולי אפילו למועדוני גברים, או למאהבת. אבל לעבוד? לא ולא! ג'וליה גילארד הסבירה, או אולי הזכירה למר אבוט, כי סביר מאוד להניח שכבודו לא יכול היה להיות כבודו אילו היה נאלץ להישאר בבית ולטפל בשלושה ילדים.    

חבריה, (מהסוג של "עם חברים כאלה"), אפילו ממפלגתה שלה, טוענים כי היא (מומלץ לשבת ולהכין כוס מים) "שאפתנית בצורה מדהימה", ושום דבר לא יעצור בעדה בדרך לצמרת, גם לא גוויות של חברים, גברים או נשים. מעניין רק לכמה מחבריהם הגברים, במפלגתם או במפלגות אחרות, יכול תיאור זה להתאים. לאאאא, לא יכול להיות, זו רק היא, השאר רק רוצים לשרת את האזרח הקטן.

 

בסוף השבוע האחרון שלפו החבר'ה הליברלים (רק הצמידות של המילה ליברלים לדעותיהם משעשעת למדי לכשעצמה) עוד שפן – מתברר כי בשנות השמונים, בהיותה סטודנטית, תמכה ג'וליה גילארד בלא פחות ולא יותר מאשר - קומוניסטים. טוב נו, אולי לא ממש תמכה, אבל התחברה איתם ואף הסכימה עמם בכמה וכמה עניינים, כחברה בפורום סוציאליסטי, לא עלינו. מקארתי היה מתמוגג, חבל שהוא מת. האמת היא שגם ג'ורג' WWW בוש, (אביו הרוחני של ג'וני-שועלי-הווארד), ודאי היה שמח להוסיף עוד קיסם למדורה ולשרוף את המכשפה השמאלנית.

 

אז אחרי שאי אפשר לבנות על כושים ונשים, יכול ג'וני להודות למזלו הטוב על כך שעדיין אפשר לחבק כמה ילדים תמימים, שטרם נפגעו והזדהמו בצבע הלא נכון, או בדעות מחרבות.

 

ג'וליה, הבירה עלי.




תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

אל אוסטרליה -אודות - -פורום -פורקס -יחסי ציבור