חדשות יומיות, כתבות ומאמרים מאוסטרליה
  אל אוסטרליה | אודות  | פורום | קישורים  |  |  | תעודות סל |

זהירות, יהודים חוצים

זבולון שלו



"זהירות, יהודים חוצים מערב שישי עד ערב שבת, זה השלט שצריך לשים פה בשכונה אצלכם", הוא אומר לי על כוס בירה בערב בבאר. "מה, הם לא רואים שיש רמזור אדום? שיש מכוניות נוסעות? לא באמת, תסביר לי," הוא אומר לי כשבעצם הוא לא באמת צריך שאסביר לו. במקום זה צחקתי ולקחתי עוד לגימה. "כן, אני יודע," השבתי לו בכל זאת.

 

זה משהו שלא נתקלתי בו לא בישראל ולא בשכונה הקודמת שלי. בישראל כנראה מפאת ריבוי בתי הכנסת ומיעוט הרמזורים ועוד כמה סיבות, ובשכונה הקודמת כנראה מפאת חוסר יהודים. כאן, בשטייטל, יש מהכל, רמזורים, בתי כנסת ויהודים שומרי מצוות. זה עניין שבשגרה שאני נתקל בו, אם כנהג ואם כהולך רגל, צופה מהצד. עשרות שומרי מצוות צועדים בכל שבוע אל בתי הכנסת או אל בתיהם, ומפאת המרחקים יש לחצות גם כבישים ורמזורים. כמובן שחל איסור חמור שבחמורים ללחוץ על הכפתור שמוריק את מעבר החצייה ומתיר להולכי רגל לעבור, אז הפיתרון הוא פשוט - יש המחכים עד אשר יעבור גוי של שבת וילחץ למענם גם ויאפשר מעבר בטוח, אלה הצדיקים. הפרועים יותר פשוט חוצים, ויש הרבה מהפרועים, הרבה מידי.

 

רכב נוסע בירוק ורמזור הולכי הרגל אדום. זה לא מה שיעצור יהודי מאמין, השם מבטחו בבוראו שכהרף יכול להפוך ללוקחו. האמת היא שתמיד צידדתי במתאבדים, לא רואה בכך שום בעיה. מי שחפץ לקצר את פתיל חייו שיעשה כך, כל עוד בחייו בלבד מדובר, אבל למה על מצפוני? למה על האוטו שלי? הרבה אנשים לוקחים סיכונים מחושבים משהו וחוצים כביש לא בבטחה, לרוב בחצי ריצה בידיעה כי יש בכך סכנה. אך הרבה מאותם שומרי מצוות חוצים באדום כאילו אין ירוק למכוניות שמגיעות במהירות, לעתים בסיבוב שמקשה ממילא לראות את החוצים, ולפתע פתאום עוצרות בחריקת בלמים. הפסקתי כבר לספור כמה פעמים זה קרה לי. או שראיתי מכוניות אחרות חורקות בלמים. רק שבוע שעבר התקרבו שלושה ילדים, בגיל של הקטנה שלי, אל הרמזור האדום, רכובים על הקורקינט בדרך אל בית הכנסת. האם, מעברו השני של הכביש, דחפה עגלה ולידה עוד שתי בנות. שלושת הבנים האטו לקראת הרמזור והביטו אל אימם אובדי עצות. זאת נופפה בידיה - תעברו, למה אתם מחכים - והם עברו. כמובן שכמו הרבה פעמים בעבר, גם הפעם הגיע רכב במהירות, והם חוצים בשלווה באדום. אולי אם לא השכל אז הרב יועיל, להוציא פסק הלכה שמתיר ללחוץ על כפתור קטן שמציל נפשות, ולו רק תחת טיעון פיקוח נפש, אם לא טיעון הגיוני אחר.

 

"זו גרסא פרטית שלנו לSuicide Bombers-," אמרתי לו, "אצלנו קוראים להם Suicide Car Bumpers." הזמנו עוד סיבוב וסיכמנו את עונת הפוטי שזה אך הסתיימה באליפות של ג`ילונג לאחר עונות מדבר, יובש שנמשך 44 שנים, כמעט כמו מסעות בני ישראל במדבר. "אפרופו בומברס," הוספתי לסיכום העונה, "לא נראה לך אירוני שהשחקן המוסלמי היחיד שמשחק בליגה משחק דווקא באסנדון?" (המכונים בומברס). צחקנו צחוק רועם. משעשע לשמוע בחור יהודי או ישראלי, ויש משניהם, אוהדי אסנדון, מעודדים בקריאת העידוד של אוהדי המועדון  "Go, Bombers, Go!", קריאה שעלולה הייתה להתפרש אחרת אילו הייתה נשמעת בעזה. אין כמו כמה בירות להוצאת הסחורה הכי לא פוליטקלי קורקט שיש.

 

בסיבוב השלישי חזרה הלהקה לבמה, ואנחנו קצת השתתקנו. "היה ערב פיצוץ", אמרתי לו בדרך לחניה בסוף הערב, "ותנהג בזהירות". "כן," הוא השיב והוסיף, "אפרופו זהירות, יצאה כבר השבת, נכון?"



תגובה למאמר

לדיון המלא בפורום

אל אוסטרליה -אודות - -פורום -פורקס -נקיון -פוליש -יחסי ציבור