מחבר: תום לנג
תאריך: 04-24-08 09:38
אינני טוען ששימור תרבות מהווה התרסה כנגד תרבות אחרת; אני חושב שמהגרים לארץ שתרבותה
שונה מזו שהיתה נהוגה בארצם יכולים לשמור על תרבותם בתנאי שהם מכבדים, לפחות כלפי חוץ
את התרבות המקומית. מי שטוען שהתרבות הנהוגה כאן (כמו גם בהולנד, למשל...) היא נחותה הם
המוסלמים.
אני מסכים איתך שהמצב הרצוי הוא אינטגרציה - עבור מי שחפץ בכך. זה מתקיים בדרך כלל אצל
זוגות "מעורבים", וגם אז לא תמיד. מבחינת היהודים, למשל, אינטגרציה משמעה התבוללות
ואבדן הצביון היהודי, בדרך כלל. אבל היהודים מעולם לא טענו לעליונות תרבותית ודתם אינה
מסיונרית בדרך כלל. ברוב המקומות בהם יש יהודים (חוץ מאשר בישראל...) -הם קודם כל אזרחי
אותה מדינה ואח"כ יהודים, ברמה כזו או אחרת של שמירה על הדת והמסורת.
לא כל הוא הדבר כשמדובר במוסלמים. הם מצהירים שדתם היא הדת, אללה הוא האלוהים וכל
האחרים הם בבחינת כופרים. אני לא רוצה להכנס כאן לפוליטיקה, אני מדבר כרגע רק על דת
ותרבות. אין רע בהקמת מסגד באיזור מגוריך ובתי ספר מוסלמיים (או יהודיים, או אחרים),
בתנאי שאתה מחנך את צאצאיך לכבד את מנהגי הארץ אליה החלטת להגר. אם היה לך טוב בארץ
הישנה - היית נשאר בה. ברגע שבחרת במדינה אחרת- אינך יכול לכפות את מנהגיך וודאי לא את
דתך על המקומיים.
שיעור ברוח זה קיבלה הקהילה היהודית מראש הממשלה החדש, קווין ראד. הוא ערך את ועידת
ה-2020 בשבת שעברה ולא שעה למחאות היהודים המסורתיים שביקשו להשתתף בה ולהביע את דעתם.
אין ספק שלחלק מהם יש מה לאמר בנושאים שונים ולכן נערכה עבורם ועידה זוטא ביום חול.
עם כל הכבוד, העקרון הזה צריך לעבוד לשני הכיוונים. כמה כנסיות יש, למיטב ידיעתך בערב
הסעודית? החוק הסעודי מושתת על עקרונות הדת המוסלמית לחומרה ואשה נוצריה או אחרת נדרשת
ללכת עם רעלה ברשות הרבים, כדי ---כן, לכבד את התרבות והחוק המקומי. אשה מוסלמית לא
נדרשת, אמנם, ללכת ללא רעלה באוסטרליה, אבל גבר מוסלמי נדרש שלא לשאת יותר מאשה אחת,
למרות שדתו מאפשרת זאת. וזו בדיוק הנקודה - באוסטרליה החוק אינו מושתת על עקרונות הדת,
ודאי לא הדת המוסלמית. ברגע שמוסלמי "מחזיק" ביותר מאישה אחת באוסטרליה הוא עובר על חוק
האוסר ביגמיה ו כשהוא מכריז שחוק הביגמיה לא תופס מבחינתו - זו התרסה.
זוהי רק דוגמה, כמובן, אני מקווה שדברי הובנו כעת.
בכל אירופה, אגב, קיימת בעייה דומה, כאשר המוסלמים מצפצפים על החוק המקומי בטענה שהדת
שלהם עדיפה בעיניהם על פניו. האם אין זו התרסה? ומה עם רצח לצורך שמירה על כבוד המשפחה?
בקיצור, בבית תאכל כשר (או חלאל), אל תיסע בשבת אם אינך רוצה בכך ועטוף עצמך בכל
הסמרטוטים האפשריים כדי לשמור על צניעות. אבל אל תטיף במסגד שהמדינה המארחת איפשרה לך
לבנות - שהכופרים הם חזירים ודינם להתאסלם או למות.
לצורך האיזון אומר שגם בישראל קיימת בעייה דומה, אם כי במימידים אחרים. חלק מהמתנחלים
סירבו בשעתו לציית לחוק הישראלי בטענה שהוא מנוגד לעקרונות הדת ולמצוותיה. הם העדיפו את
"החוק הישן" - קרי מצוות התורה, כביכול, על פני החוק החדש - קרי חוקי מדינת ישראל.
ההבדל הוא שיהודים דתיים אינם בבחינת אורחים במדינת ישראל, הם אינם מהגרים. (לצורך
העניין כמובן; איני מדבר על עולים חדשים כי זה סיפור אחר לחלוטין). וגרוע מזה - הם בעטו
בעקרונות הדמוקרטיה, כאשר סירבו לציית להוראות הממשלה המכהנת כשהיה סיפור הנסיגה מהשטחים.
גם זה סיפור בפני עצמו, על התועלת והצדק בנסיגה, אבל זה שייך לפוליטיקה ועל כך נדבר
בפעם אחרת.
וזו הנקודה המעצבנת וגם המשותפת ליהודים הדתיים (המסויימים האלה) ולמוסלמים (המסויימים
האלה; שלא תאשימו אותי בהכללה גורפת): כל עוד הם יכולים ליהנות משני העולמות - החדש
והישן - הכל בסדר. אבל "ברגע האמת", מבחינתם, הם מתריסים כנגד הקיים.
כן, זו התרסה וגם חוצפה.
|
|
