![]() |
|
| אל אוסטרליה | אודות | פורום | קישורים | | | |
מאמרים אחרונים של בועז בן-ימי - על קריקט, Ashes, ותקריות דיפלומטיות - בחירות פדרליות - מה זה ואיך מצביעים? - המשפט כמשקף ערכים חברתיים לרשימת המאמרים המלאה של בועז בן-ימי |
על קריקט, Ashes, ותקריות דיפלומטיות בועז בן-ימי
לרובנו זה נראה אולי המשחק הכי איטי, משעמם ולא מובן שיש. אפשר לשחק בו חמישה ימים רצופים, ובסופו לא תמיד יש מנצח. אולם למרות זאת, קריקט הוא המשחק המאפיין יותר מכל את האימפריה הבריטית ואת הקולוניות שלה. יש לו יותר ממיליארד צופים ברחבי העולם (הרבה בזכות הודו ושכנותיה), והוא היווה סיבה לסכסוכים דיפלומטיים קשים. כדי להרגיש חלק מן החוויה האוסטרלית, בייחוד בעונת ה- Ashes הנוכחית, כדאי אולי לקרוא ולהבין על מה ולמה כל המהומה.
קצת היסטוריה וחוקים
הקריקט התפתח באנגליה מהמאה ה-13 בערך, וברבות השנים הושרש בקולוניות הבריטיות ברחבי העולם כולו. במאה ה-18 הוא הוכרז כמשחק הלאומי של אנגליה, וכיום הוא במובהק המשחק הלאומי של הודו, מעצמת הקריקט הגדולה ביותר בעולם מבחינה כלכלית, שבשנה שעברה מכרה זכויות שידור לשלוש שנים בסכום של למעלה ממיליארד דולר אמריקני.
בכל קבוצה משחקים 11 שחקנים, ויש מחליף אחד בלבד (שאסור לו להחליף חובט). בסגל הנבחרת יש בסה"כ 25 שחקנים, שמתוכם נבחרים אותם 11, והמחליף. המגרש הוא אליפטי (ראו תרשים, מטה), ובמרכזו רצועה מלבנית שטוחה המכונה "פיץ'" (Pitch). בכל קצה של ה"פיץ'" ישנם שערים מעץ המכונים "וויקט" (Wicket), המורכבים משלושה מקלות עץ התקועים באדמה, ועליהם שני מקלונים המחברים ביניהם ומכונים "ביילס" (Bails). בקצה אחד של ה"פיץ'" עומד הזורק (Bowler), ובשני החובט (Batsman). אסור שקדמת כף רגלו של הזורק תעבור את הקו שלפני ה"וויקטס" בעת הזריקה.
![]()
קבוצה אחת נמצאת בשדה והשנייה היא החובטת, ממנה עולים שחקנים לפי התור לחבוט בכדור. לקבוצה הנוספת יש שחקן נוסף שעומד בקצה השני של ה"פיץ'". מטרת החובט היא לרוץ לצד השני של ה"פיץ'", ולהחליף מקומות עם השחקן השני מקבוצתו, וחוזר חלילה. כל ריצה מוצלחת שכזו מצד לצד, שקבוצת השדה אינה מספיקה לפסול, מכונה "ריצה" (Run). מטרתה של קבוצת השדה היא לפסול את החובטים באחת ממספר דרכים, שהעיקריות שבהן היא כשהזורק פוגע עם הכדור ב"וויקט" ומפיל את ה"ביילס", כשהכדור פוגע ברגלי החובט, נתפס בעודו באוויר ע"י שחקן שדה, או כשבמהלך ריצה מחזירה קבוצת השדה את הכדור ל"וויקט" ומפילה את ה"ביילס".
תור אחד שכזה, שבו כל החובטים נפסלים, נקרא סיבוב (Inning). במשחק המלא, לכל קבוצה יש שני סיבובים. בסוגים שונים של קריקט יש הגבלות על מספר זריקות הכדור ומספר הסיבובים. הקבוצה שעושה יותר ריצות בסוף כל הסיבובים, מנצחת. כללי הזריקות קשוחים, וזריקה רחוקה מדי מהחובט או בלתי חוקית (כתוצאה של זווית בלתי חוקית של הזרוע או המרפק) הן זריקות פסולות, שאוטומטית מעניקות לקבוצה החובטת "ריצה" לטובתה.
סוגי קריקט
יש סוגים רבים של קריקט, אבל במשחקים בינלאומיים יש רק שלושה:
זה סוג המשחק המשוחק ב"Ashes". יש בו בין שלושה לחמישה משחקים, ובכל משחק יש לכל קבוצה שני סיבובים, המשוחקים עד חמישה ימים לכל היותר, ולפחות שש שעות ביום. יום של משחק כולל הפסקות רשמיות לתה ולארוחת צהריים, לזורק אין הגבלה במספר הזריקות, ולכן תיאורטית אם אין מצליחים לפסול חובט טוב, הוא יכול לבלות כמה ימים רצופים בחבטות. אם בסוף היום החמישי הקבוצה החובטת עדיין לא סיימה את הסיבוב שלה, אז אפילו אם היא בפיגור עצום, המשחק נגמר ללא מנצח (Draw). וכפי שאומרים – מי חוץ מהבריטים יכול היה להמציא משחק שמשוחק חמישה ימים ובסוף אין בו מנצח? כיום ישנן 10 נבחרות המשחקות "טסט קריקט".
קריקט של יום אחד משחק זה הוצג לראשונה בשנת 1963, ותמיד יש בו מנצח. לכל קבוצה יש רק סיבוב אחד, וגם מספר מוגבל של זריקות לזורק.
קריקט עשרים משחק זה הוצג לראשונה בשנת 2003, והוא מהיר יותר, ובו 20 "Overs" לכל קבוצה. כל Over מורכב משש זריקות חוקיות. אליפות העולם הראשונה בסוג משחק זה נערכה השנה בדרום-אפריקה.
הנקודה היהודית
רק שחקן יהודי אחד שיחק אי פעם בנבחרת אוסטרליה. בישראל, לעומת זאת, יש ליגה לקריקט, ובמשך שנים ארוכות גם נציגות במועצת הקריקט העולמית, המורכבת מ-10 חברות עיקריות (הנבחרות המשחקות "טסט קריקט"), ומעוד שלוש שותפות: הונג-קונג, מלזיה וישראל.
ה"Ashes"
בין השנים 1876-1877 הגיעה בפעם הראשונה בהיסטוריה נבחרת אנגלית למסע משחקים באוסטרליה. במרץ 1877 שיחקו הנבחרות את המשחק האחרון ב-MCG במלבורן, משחק שנמשך חמישה ימים ובסופו ניצחה אוסטרליה. לסוג הקריקט הזה, ששוחק אז בפעם הראשונה, קראו "טסט קריקט". סדרות ה"טסט קריקט" בין אנגליה לאוסטרליה נקראות ה"Ashes", מאז 1882-1883. האגדה מספרת שאז הוענק לקבוצה המנצחת (אז הייתה זו אנגליה) גביעון קטן ובו האפר של כדור הקריקט ששימש לסדרת המשחקים הקודמת בין הנבחרות, ע"י מספר נשים אוסטרליות. הגביעון נשמר באנגליה, אך הגיע בשנה שעברה לאוסטרליה לסיבוב הופעות. ה"Ashes" משוחק כל שנתיים, פעם באנגליה ופעם באוסטרליה, וכל התמודדות כוללת חמישה משחקים, שכל אחד מהם נמשך עד חמישה ימים. המשחק הראשון בין החמישה משוחק בנובמבר, והאחרון במרץ. כל משחק משוחק בעיר אחרת. מאז 1987 ועד 2006 ניצחה אוסטרליה בכל ההתמודדויות עם אנגליה.
![]()
קצת טריויה והרבה דיפלומטיה
במשחק "טסט קריקט" מפורסם שנערך בין אוסטרליה להודו בשנת 1987, שנגמר בתיקו (בפעם השנייה בהיסטוריה) חבט שחקן אוסטרלי בשם דין ג'ונס (בתמונה משמאל), בחום לוהט, במשך 16 שעות, ועשה 210 ריצות, עד שההודים הצליחו לפסול אותו. תוך כדי כך הוא קיבל נוזלים בעירוי, וכשגמר לחבוט אושפז לחמישה ימים עקב התייבשות.
החובט הטוב ביותר בכל הזמנים, לפחות מבחינה סטטיסטית, היה דון ברדמן (Don Bradman) האוסטרלי, והוא כיכב בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. הוא היה טוב עד כדי כך, שבסדרה בשנת 1932-1933 השתמשו האנגלים בזריקה מיוחדת, ישר לרגלי השחקן (Bodyline) כדי להקשות עליו להכות. כתוצאה מכך נפצעו מספר שחקנים אוסטרלים מפגיעת הכדור בגופם. שיטת המשחק הזו של האנגלים, שבעיני האוסטרלים הייתה "מלוכלכת" ולא ספורטיבית, הביאה לתקרית דיפלומטית שהטילה צל כבד על יחסי המדינות בשנות ה-30. הסכסוך הגיע לסיומו כשראש-ממשלת אוסטרליה נסע לביקור פיוס באנגליה.
בשנה שעברה סופר בחדשות על שופט אוסטרלי מפורסם בשם דריל הייר (Daryl Hair), שקבע שנבחרת פקיסטן חיבלה בכדור המשחק. הפקיסטנים נעלבו ולא עלו למשחק בזמן מהפסקת הצהריים, ובפעם הראשונה בהיסטוריה של "טסט קריקט" נקבע הפסד טכני. ניסיונות חבלה בכדור הם מתוחכמים, ומטרתם ליצור שפשופים או פגיעה אחרת באיזון הכדור, כדי להקשות על החובטים (שחקן אחד נתפס פעם כשהדביק מסטיק לתפרי הכדור). אם שחקן נתפס "על חם" הכדור מוחלף, וכעונש מקבלת הקבוצה השנייה 5 ריצות לזכותה. במקרה זה, משום שהשופט המדובר לא תפס את השחקן שחיבל בכדור בעת מעשה (למרות שהיה ברור שאכן בוצעה חבלה שכזו), נמתחה עליו ביקורת רבה.
תודה רבה לדין קינו (Dean Kino) על עזרתו בהכנת הכתבה.
פורסם ב-
![]() |
לדיון המלא בפורום |
|
|
|
|